משימה שנייה על "ההוביט" המאבק אותו אני בחרתי הוא המאבק עם גולום. במאבק זה בילבו,לאחר שמצא טבעת ושוטט במערות הגובלינים, מוצא אגם תת קרקעי שעליו שומר יצור מעוות בעל עניים גדולות בשם גולום שממשיך מאיזו שהיא סיבה לצעוק "יקירתי" שוב ושוב. גולום, השומע את בילבו מתקרב, מחליט לשחק איתו משחק חידות שאם בילבו יפסיד יאכל גולום את ההוביט המסכן. המשחק הולך כך, הראשון שואל חידה והשני צריך לענות תוך דקה ואם לא יפסיד. לאחר שהשני ענה על החידה הוא שואל חידה והראשון צריך לענות, וכך הלאה עד שמישהו יפסיד. לאחר החלפה של כמה חידות (וכמה ניחושים מוצלחים) בילבו ממשש בכיסו ונזכר שיש לו טבעת בכיס, מתוך בהלה, מפני שנגמרו לו החידות, שאל בפתאמיות "מה יש לי בכיס?" גולום מנחש שוב ושוב עד שנגמר לו הזמן והפסיד. גולום התעצבן מפני ששאלתו של בילבו היתה לא הוגנת והחל לרדוף אחריו. בילבו ברח במעלה ההר עד שהגיע קרוב למגורי הגובלינים שם הבין, לצערו הרב, שלא יוכל להמשיך.גולום החל להתקרב אליו במהירות. ובילבו, שהתכונן לגרוע מכל, שם בטעות את הטבעת על אצבעו. גולום החל להאט ונראה מבולבל בילבו לא הבין למה עד שהסתכל על עצמו ושם לב שהוא למעשה בלתי נראה! גולום הגיע למקום בו בילבו עמד ממש מטרים ספורים ממנו והבין שלבילבו יש את הטבעת (שלה הוא קרא כל הזמן יקירתי) וחזר בתסכול אל אגמו מאבק זה נותן לבילבו את הכלי הכי שימושי במסע שלו,הטבעת. עם בילבו שם את טבעת זו יהפוך לבלתי נראה לחלוטין. טבעת זו עוזרת לו במהלך דרכו מספר פעמים, למשל שהיה צריך להציל את חבריו הגמדים מעכבישי ענק או לשחרר אותם מכלאם של האלפים. טבעת זו היא גם איבר מפתח בטרילוגיית שר הטבעות מפני שהיא שייכת לסאורון, הנבל של טרילוגייה זו
דוח קריאה- משימה 2 בחרתי בשאלה 3. 3). הדמות שבחרתי היא הדמות הראשית של הספר וקוראים לו תומס. א). תומס הוא נער בסביבות גילאי ה16 בעל מבנה גוף ממוצע. תומס מאוד סקרן ולא אוהב את אי הידיעה, בספר אנו רואים שהוא כל הזמן מנסה להבין איך יוצאים מהמבוך אפילו שכבר 3 שנים ניסו ללא הצלחה ועל הדרך גם לנסות להיזכר מיהו בכלל. תומס הוא מנהיג מלידה, הוא הצליח להגיע למקום בלי לדעת מי הוא בכלל ולהצליח בקצת מאוד זן להציל אותו ואת חבריו. ב). לדעתי המניע העיקרי של תומס הוא אי הידיעה על עצמו וסביבתו והרצון העז לדעת הכל. כאשר תומס זינק לתוך המבוך שנייה לפני שהדלתות נסגרו זה היה משני מניעים להציל את חבריו ולנסות להבין מה קורה שם. תומס לא וויתר אף פעם גם כשבסוף הספר החליטו רוב הנערים בקרחת להגלות אותו למבוך ובכך להרוג אותו הוא לא וויתר ועשה מהפך ובזכותו הציל את הנערים שהלכו אחריו. ג). תפקידו של תומס בעלילה היה בעצם להציל את הנערים מהקרחת ולהצליח לצאת מהמבוך. בוני המבוך ותכנית הצלת המין האנושי עבדו ביחד עם תומס לפני הספר וכאשר ראו שהנערים לא התקדמו לשום מקום הם שלחו את תומס לעזור להם ולהנהיג אותם (הם מחקו לו את הזיכרון) וזה עבד, בזכות תומס הצליחו לצאת מהמבוך ולהינצל. הדמות עוררה בי הזדהות רבה מכיוון שמשום מקום וללא ידע בסיסי על מי הוא בכלל ואיך הוא הגיע לשם הוא הצליח לעשות את הבלתי יאומן ולצאת מן המבוך ולהציל את עצמו ואת שאר הנערים דבר זה הלהיב אותי מאוד ודמות זו בכללי מסקרנת אותי. תומס עורר בי הזדהות.
(1) הקטע הראשון שבחרתי הוא שיחה בין חברי הריפורם קלאב, בשיחה הם מדברים על כך שלגנב יהיה יותר קשה להתחבא משום שיותר קל להגיע ממקום למקום בעולם במהירות, לטענתם של חלק מחברי הריפורם קלאב, ניתן להקיף את העולם בשלושה חודשים, אך פיליאס פוג ועוד אחד מחבריו טוענים שניתן להקיף את העולם בשמונים יום בלבד, " 'יש להודות, אדון ראלף, שמצאת דרך משעשעת לומר שהאדמה קטנה! ומפני שבימנו מקיפים אותה בשלושה חודשים' 'בשמונים יום בלבד' אמר פיליאס פוג".לדעתי קטע זה חשוב משום שהוא מחבר בין ההקדמה לבין קטעים רבים בסיפור, למשל, הגניבה עליה מתווכחים חברי הריפורם קלאב גורמת לכך שהבלש פיקס יחשוד בפוג ויעקוב אחריו מסביב לעולם, בנוסף הגניבה היא זו שהציתה את הוויכוח בין חברי הריפורם קלאב שהוביל להתערבותם עם פיליאס פוג. קטע זה תורם לעלילה בכך שלאחר שטען פוג שניתן להקיף את העולם בשמונים יום בלבד, חבריו לא האמינו ולכן הוא יצא למסע עליו מסופר בסיפור בכדי להוכיח להם שניתן להקיף את העולם בשמונים יום, קטע זה מחבר בין הגניבה שהתרחשה באנגליה, עליה מסופר לנו בתחילת הספר, לבין המסע שהחליט פיליאס פוג לצאת אליו. הקטע השני שבחרתי הוא בסוף, לאחר שהשלים פוג את מסעו מסביב לעולםבשמונים יום, הולך פספרטו לכוהן דת להודיע על כך שהוא מעוניין בחתונה עם מרת אאודה (הבחורה שהצילו פוג ופספרטו) ביום שלמחרת, אך כוהן הדת אומר לו שהוא לא יכול, משום שהיום שלמחרת הוא ראשון, פספרטו, מוכה תדהמה משום שהוא, ופוג היו סבורים שהם הגיעו ביום ראשון, וכשהסתבר לפספרטו שהם הגיעו ביום שבת, הוא רץ במהירות לפיליאס פוג להודיע לו על כך, " 'אדוני,' גימגם פספרטו, 'חתונה בלתי אפשרית'. 'בלתי אפשרית?' (אמר פוג), 'בלתי אפשרית מחר' (אמר פספרטו) 'מדוע?' (שאל פוג) 'מפני שמחר יום ראשון!' 'יום שני' השיב מר פוג. 'לא, היום שבת' ". בחרתי בקטע זה משום שהוא מראה שגם פוג שנחשב לאדם דייקן, טעה. קטע זה מעביר מסר שגם הדייקן ביותר יכול לטעות, ושטעויות לא חייבות להיות דבר רע, כפי שניתן לראות בסיפור, הגעתו של פוג מוקדם מן המתוכנן לא פגעה בהצלחתו, להפך, היא הפכה את הדבר למרשים יותר.
(1) הקטע הראשון שבחרתי הוא שיחה בין חברי הריפורם קלאב, בשיחה הם מדברים על כך שלגנב יהיה יותר קשה להתחבא משום שיותר קל להגיע ממקום למקום בעולם במהירות, לטענתם של חלק מחברי הריפורם קלאב, ניתן להקיף את העולם בשלושה חודשים, אך פיליאס פוג ועוד אחד מחבריו טוענים שניתן להקיף את העולם בשמונים יום בלבד, " 'יש להודות, אדון ראלף, שמצאת דרך משעשעת לומר שהאדמה קטנה! ומפני שבימנו מקיפים אותה בשלושה חודשים' 'בשמונים יום בלבד' אמר פיליאס פוג".לדעתי קטע זה חשוב משום שהוא מחבר בין ההקדמה לבין קטעים רבים בסיפור, למשל, הגניבה עליה מתווכחים חברי הריפורם קלאב גורמת לכך שהבלש פיקס יחשוד בפוג ויעקוב אחריו מסביב לעולם, בנוסף הגניבה היא זו שהציתה את הוויכוח בין חברי הריפורם קלאב שהוביל להתערבותם עם פיליאס פוג. קטע זה תורם לעלילה בכך שלאחר שטען פוג שניתן להקיף את העולם בשמונים יום בלבד, חבריו לא האמינו ולכן הוא יצא למסע עליו מסופר בסיפור בכדי להוכיח להם שניתן להקיף את העולם בשמונים יום, קטע זה מחבר בין הגניבה שהתרחשה באנגליה, עליה מסופר לנו בתחילת הספר, לבין המסע שהחליט פיליאס פוג לצאת אליו. הקטע השני שבחרתי הוא בסוף, לאחר שהשלים פוג את מסעו מסביב לעולםבשמונים יום, הולך פספרטו לכוהן דת להודיע על כך שהוא מעוניין בחתונה עם מרת אאודה (הבחורה שהצילו פוג ופספרטו) ביום שלמחרת, אך כוהן הדת אומר לו שהוא לא יכול, משום שהיום שלמחרת הוא ראשון, פספרטו, מוכה תדהמה משום שהוא, ופוג היו סבורים שהם הגיעו ביום ראשון, וכשהסתבר לפספרטו שהם הגיעו ביום שבת, הוא רץ במהירות לפיליאס פוג להודיע לו על כך, " 'אדוני,' גימגם פספרטו, 'חתונה בלתי אפשרית'. 'בלתי אפשרית?' (אמר פוג), 'בלתי אפשרית מחר' (אמר פספרטו) 'מדוע?' (שאל פוג) 'מפני שמחר יום ראשון!' 'יום שני' השיב מר פוג. 'לא, היום שבת' ". בחרתי בקטע זה משום שהוא מראה שגם פוג שנחשב לאדם דייקן, טעה. קטע זה מעביר מסר שגם הדייקן ביותר יכול לטעות, ושטעויות לא חייבות להיות דבר רע, כפי שניתן לראות בסיפור, הגעתו של פוג מוקדם מן המתוכנן לא פגעה בהצלחתו, להפך, היא הפכה את הדבר למרשים יותר.
מגיש: עידן איזמירלי שאלה 4 א)בחרתי להתמקד במאבק בין נתע"ב לתומאס. נתע"ב רוצים שתומאס יחזור כי המוח שלו הוא הנתון האחרון שחסר להם כדי להשלים את התרופה אך תומאס חושב שזו עוד תרמית של נתע"ב. תומאס נחוש בדעתו להתחמק מהם ובסוף גם משמיד את המטה שלהם. במהלך הסיפור תומאס בורח מנתע"ב ועושה ככל שביכולתו כדי שלא ימצאו אותו. בשלב מסוים, שאני חושב שהוא נקודה חשובה מאוד במאבק, נתע"ב מוצאים אותו ומשתמשים ברובוט כדי לתקשר אתו, ואומרים לו שהוא צריך לחזור כי המוח שלו הוא הרכיב האחרון שהם צריכים לתרופה. תומאס משקר ואומר שהוא יחשוב על לחזור למרות שכבר החליט שלא. בהמשך תומאס מתכנן ומצליח להשמיד את נתע"ב בעזרת ארגון ימין-הצדק. הסיבה העיקרית שתומאס לא מסכים לחזור היא כהוא חושב שמשקרים לו למרות שנתע"ב עשו כל מה שיכלו כדי להוכיח לו שלא. בסופו של דבר הסתבר שהם באמת היו צריכים את המוח של תומאס אך הוא היה נהרג בתהליך הוצאת המידע. ב)המאבק הזה תורם מאוד לעלילה כי הוא הגורם העיקרי בה. הרצון לברוח מנתע"ב הוא המניע העיקרי של הדמויות בספר ושל תומאס. בנוסף הדמות של תומאס נבנית בעיקר סביב זה שהוא שונא את נתע"ב ולא בוטח בהם, ולמעשה רוב המחשבות שלו בסיפור הם על הנושא הזה. מבחינה אישית אני רוצה להוסיף שכשאמרו לתומאס שהמוח שלו הוא הגורם האחרון אני הבנתי סופית שאני בצד של נתע"ב במאבק. אני חושב שבספר היה מאוד ברור שנתע"ב לא משקרים הפעם ושאפילו אם הם משקרים אז זה סימן שתומאס מעולם לא ברח מהם לכן אין לו מה להפסיד מלבוא. בנוסף לדעתי זה הגיוני מאוד שאדם אחד ימות כדי להציל את האנושות ושהעובדה שתומאס מתעקש לא לחזור היא אחד המעשים הכי אנוכיים שאפשר לעשות.
אורי שרמייסטר הספר – בן נפטון ( הספר השני בסדרת – "גיבורי האוליפוס") אני בחרתי בשאלה מספר 3. הדמות אותה בחרתי להציג היא פרסי ג'קסון. א. פרסי מתואר בתור נער בסביבות הגיל 16 -18 , עם שיער שחור ועיניים בצבע "טורקיז ים". פרסי כמו רוב בחצויים סובל מדיסלקציה והפרעות קשב וריכוז , הדיסלקציה נגרמת מכך שהמוח של החצויים מיועד לקרוא ביוונית עתיקה. הפרעות הקשב והריכוז נגרמות מזה שהחצויים נולדו כדי להילחם . "אבל מר ברונר ציפה ממני לאותם ביצועים כמו כל האחרים, למרות שיש לי דיסלקציה והפרעות קשב ובחיים לא הוצאתי יותר מ-70. הוא לא ציפה שאהיה טוב כמוהם; הוא ציפה ממני שאהיה יותר טוב." (את זה פרסי אמר בסדרה הקודמת לפני כן , שם הוא הדמות הראשית . הספרים הקודמים נחוצים להבנת פרסי לעומקו. ) פרסי ג'קסון הוא מנהיג מלידה , עם כשרונות רבים כמו דיבור אל חיות ים , סוסים ושליטה במים ורעידות אדמה . בספר הזה פרסי אינו זוכר מי הוא ולכן נאלץ להסתמך על האינסטינקטים שלו , במהלך הספר הוא מגלה מחדש את כישרונותיו ואת יכולתו כמנהיג , על חברי הצוות שלו סומכים עליו להחליט את ההחלטות הקשות ולהוביל במקרים ללא מוצא . החולשה הכי גדולה ואולי גם היתרון הכי גדול של פרסי היא הנאמנות שלו לחבריו , פרסי לעולם לא ישאיר חבר מאחור גם אם זה אומר שהמשימה תיכשל. ב. לדעתי אינו מניע אחד עיקרי להתנהגותו של פרסי אלא כמה . הראשון – פרסי רוצה נואשות לחזור לביתו, "מחנה החצויים" ולחברתו אנבת' לכן הוא מנסה להשיג רמזים על חייו הקודמים ולעיתים מצליח. השני – פרסי הוא מנהיג מלידה לכן כל מה שהוא עושה הוא עושה בכדי להגן על חבריו ולצלוח את מסע החיפושים . ג. תרומתו של פרסי לקידום העלילה היא כזו : פרסי הוא אחד משבעת החצויים של הנבואה הגדולה ובעצמו הוא אחד מהחצויים החזקים ביותר ב100 השנים האחרונות (זה מוזכר בספר. דבר זה גם גורם בהמשך לקרב בין ג'ייסון גריס החצוי אשר גם הוא אחד מהחצויים החזקים במאה האחרונה , דבר זה גם מוזכר בספר על ידי הרשע אומר לפרסי "גאיה שונאת אותך יותר מכל השאר , מלבד אולי החצוף ההוא ג'ייסון גריס") . כשפרסי יוצא למסע החיפושים הוא יוצא עם עוד 2 נערים – פרנק ז'אנג והייזל לבסק. במשך כל הדרך ישנם השכרות לכך שפרסי חשוב מאוד לגאיה ( אלת האדמה אשר רוצה להשמיד את העולם) בתור פיון ושכוחו הוא גדול מאוד . בתור גיבור של ספר פנטזיה קשה מאוד להזדהות עם פרסי , אחרי הכל הוא גיבור שמציל מידי יום אנשים רבים .נכון יותר להגיד שאני התחברתי לפרסי , אני מרגיש שכל הדברים שהוא עושה הם הדברים הנכונים ושכאשר הוא עושה אותם הוא עושה אותם בצורה הכי טובה שאפשר .
הקטע הראשון שבחרתי לרשום עליו הוא מציאת מספר חמש הילד החייזרי האחרון שנותר בכדי שהם כולם יהיו ביחד, וזה חשוב להם שהם יהיו ככולם ביחד כדאי שהם יהיו בשיא הכוח ואז יהיה להם סיכוי המלחמה נגד המוגדוריאנים ונגד מנהיגם סטרקוס רא הסיטואציה שמתוארת בקטע היא שמספרים ארבע שש ושרה (החברה האנושית של מספר 4) מתארגנים לאסוף את מספר חמש כל אחד מכין את נשקו, בתוך היער ששמו פוק הם מכינים את נשקיהם למקרה שהמוגדוריאנים עקבו אחריהם או גילו את הדו שיח שהיה ביניהם לבין חמש ובאו לעשות להם מארב במטרה למנוע מהם לחזור ולהתקבץ כחבורה חזקה. אחר כך החבורה מסתכלת מתוך היער על ילד שנראה בערך בגילם יושב בחשיכה ואז מספר ארבע הניח שזה חמש אז הוא רץ אליו חמש בהתחלה מעט נרתע ונלחץ אבל אחרי שג'ון (מספר 4) הראה לו את הצלקות שלו הם התיידדו ואז גם הבנות שהיו ביער יצאו ואמרו לו שלום ואז נגמר הקטע. הקטע תורם לעלילה בכך שכבר מהספר הקודם מטרתם האחרונה של הלורים היא למצוא את מספר חמש ואז להיות חבורה אחת של כול הלורים על כדור הארץ שיכולה לאחד ולהקים לתחייה את כוכב הלכת לוריאן על ידי השמדת הגזע המוגדוריאני ובערך באמצע הספר הזה הם מצליחים למצוא את חמש להשלים את משימתם. הקטע השני שבחרתי ההוא החלק שבוא החבורה יוצאים למשימה כלשהיא ובמשימה הזאתי הם מגלים שחמש עבר שטיפות מוח אצל המוגדוריאנים כשהוא היה בשבי ושם הם שכנעו אותו שאין ללורים סיכוי ושכדאי לו להצטרף למוגדוריאני ולנצח איתם. בקטע מתואר קרב בין מספר חמש שש תשע ושמונה נגד תנין בעל שלושה ראשים וכנפיים הקרב מתקדם, ומספר שמונה נפצע אז מספר שבע באה לרפא אותו (כי ריפוי זה אחד הכוחות שלה) ואז גם תשע וגם שש נלחמים מולו ולא מצליחים ואז פתאום חמש מוציא חליל ומתחיל לחלל והחיה המפחידה משתחווה לו אחרי ויכוח קצר למה חמש לא עשה זאת לפני כן , הם מבקשים מחמש להרוג את המפלצת אז חמש מתקרב למפלצת שלידה עומדת גם שש ואז חמש אומר " אני יצרתי את הברייה האומללה המעט שאני יכול לעשות זה להרוג אותה " ואז הוא נותן אגרוף לשש בפרצוף מעלף אותה, וכך מסתיים הקטע. הקטע הזה תורם לעלילה בכך שהוא גורם תפנית בעלילה כי בקטע הקודם ועד הקטע הזה הם חשבו שחמש יעזור להם לנצח את המלחמה ושהוא יהיה כוח עזר משמעותי אבל בקטע הזה הוא חושף בפניהם את האמת שכל הזמן הזה הוא היה מרגל לטובת המוגדוריאנים והוא חשף בפני המוגדוריאאנים את כול סודות הלורים ואת כול החולשות שלהם הקטע הזה גורם לתפנית ומתסיס את העלילה מחדש.
יומן קריאה נועה וולף אני בחרתי בשני קטעים חשובים מהספר שלי: א.בסיום הספר, קאתרינה אשתו של ורמר קוראת לחריט ומספרת לה כי ורמר נפטר והשאיר לה את עגילי ושרשרת הפנינה (שלבשה בציור שצייר). קאתרינה, למרות שלא חיבבה את חריט, נתנה לה את תכשיטי הפנינה. חשוב להזכיר כי תכשיטים אלו היו של קאתרינה במקור והיא לא אהבה את הרעיון שחריט תקבל את התכשיטים שלה, אך, מילאה את בקשתו האחרונה של בעלה מכיוון שאהבה אותו וכיבדה אותו. למרות זאת, יחסיה של קאתרינה לחריט עדיין היו מזלזלים ולא נעימים. לדעתי, אירוע זה חשוב מכיוון שהוא סוגר מעגל מתחילת הספר והמשכו מכיוון שזהו הרגע הסוגר את יחסיהם של חריט וורמר שהיו יוצאי דופן- יחסים שלא היו קורים עם משרתת אחרת. בנוסף, אני חושבת שקטע זה חשוב מכיוון שהוא מראה את היחסים של קאתרינה וחריט שלא השתנו במהלך הספר, קאתרינה עדיין לא מחבבת את חריט. קטע נוסף שבחרתי הוא ההגעה של חריט למרתף בבית שבו שירתה כמשרתת. חריט ישנה במרתף זה בתחילת שהותה בבית. חריט מגיעה ל"חדר שלה" לאחר יום ראשון בביתה החדש, שבו עבדה קשה והקשיבה למטלות שהוטלו עלייה. בחדרה, היא מתארגנת לשינה. אך, לפתע חריט מבחינה בציור תלוי בחדר. בציור היה זה ישו מצויר. מכיוון שחריט היא פרוטסטנטית "פחדה" מתמונתו של ישו שמצאה בחדר. פרוטסטנטים לעומת קתולים (ורמר ומשפחתו) מאמינים כי צריך להאמין ברעיונות הדתיים אך לא לתת חשיבות לתמונות, פסלים או דברים מוחשיים כלשהם ולכן, חריט לא אהבה את התמונה שהייתה תלויה בחדרה- תמונה של צליבת ישו. לאחר מכן, ישנה רע בלילה זה ורצתה אפילו להזיז את התמונה הרחק ממנה, אך, חששה כי מישהו ישים לב לכך שהתמונה איננה. אני חושבת שקטע זה חשוב כי הוא מראה את השוני של חריט מהאחרים בביתה החדש ואת ההתמודדות שלה עם "חייה החדשים". בנוסף, לדעתי הקטע מסמל את השינוי שעברה חריט ואת הרגשתה בקשר לזה. ב. הקטע הראשון תורם לעלילה בכך שקטע זה מסיים את הסיפור במין הרגשה נעימה של סיום היחס בין האדון והמשרתת. בנוסף, קטע זה מראה בגלוי את היחסים בין הדמויות שהגיעו לשיא. זאת אומרת, כי היחסים בין קאתרינה ולחריט לא השתנו במידה רבה במהלך הסיפור והן עדיין לא מחבבות אחת את השנייה, אך, היחסים בין ורמר לחריט היו יחסים מיוחדים ויחסיהם התפתח במהלך הסיפור.
הקטע השני תורם לספר בכך שהוא מראה את השינוי שחריט עברה באורח חייה והתמודדות שלה עם דברים אלו. חריט היא פרוטסטנטית ואילו אדונה ומשפחתו אינם, ולכן היא עוברת שינוי בחייה. חריט צריכה להשתלב בחייה החדשים, אפילו כפרוטסטנטית. קטע זה מראה את ההסתגלות של חריט למצב החדש. בקטע זה חריט מבינה את השוני שלה לעומת משפחת אדונה.
משימה 2 יומן קריאה- "המפתח": 1א. קטע ראשון: חלק מהנבחרות והחברים שלהם עושים סיאנס בכדי לנסות לדבר עם הנבחרים המתים. הם לא יודעים אם יצליחו או לא אך הם חייבים לנסות. בקטע אידה מופיעה בתוך גופה של מכשפת מתכת אחת וכך מדברת עם הנבחרות. הם משלימים פערים, תוך אי ידיעה של כמה זמן יש להם. הנבחרות מספרות לאידה על תוכניתן להתאחד עם הנבחרים, ועל זה שאידה חייבת למצוא את שאר הנבחרים. אידה מספרת להם למה השומרים רימו גם אותה, מספרת להם דברים חשובים שגילתה ועל ארץ הגבול. לדעתי קטע זה חשוב מכיוון שזה החלק שבו הבעיות מתחילות להיפטר, והם מוכיחים שכן יש סיכוי שהנבחרים הם שיסגרו את המעגל ויצליחו במשימתם כי הם כן יכולים לתקשר עם שאר הנבחרים. הוא חשוב בעיניי גם כי הוא נותן תקווה- גם לנבחרות, גם לאידה, אליאס ורבקה וגם בעצם לשאר כדה"א- תקווה שהם יצליחו במשימתם ויצילו את כדה"א. קטע זה הוא המפתח לשאר בעיותיהן, מרגע זה הכל מתחיל להיפטר והסיום מתחיל. אני מאוד אוהבת את הקטע הזה כי הם מצליחים נגד כל הסיכויים. קטע שני: בקטע מסופר על המשפט שעשו נגד אריק, רובין וקווין. בספר הקודם אריק, רובין וקווין פרצו לדירה של לינאה, הרסו אותה וניסו להרוג את לינאה (בגלל ש״שנאו״ אותה. אריק התעלל בלינאה ובאליאס (שהיה חי) כי היו שונים וחבריו היו שותפים למעשים אלו). בקטע מסופר על המשפט שלהם, שבו טענו בהתחלה שהם חפים מפשע אך באמצע (בתחילת הקטע שבחרתי) אנה קארין מופיעה ועוזרת ללינאה בעזרת כוחותיה. למרות שהזהירו אותן מראש שאסור להן להשתמש בכוחות שלהן, ושהן ייענשו הן עוזרות אחת לשנייה כדי שהצדק ינצח. אלו שהזהירו אותן חטפו את אנה קארין בכדי למנוע מצב שבו תוכל להשתמש בכוחותיה אך היא מצליחה לברוח כדי להגיע למשפט ולעזור לחברתה. לאורך הקטע אנו קוראים על מעשיו של אריק, על הסיבות למעשה, על מחשבותיו על לינאה ובסוף על כך שהוא אומר שהוא אשם. לדעתי קטע זה חשוב כי אפשר ללמוד ממנו המון (הסבר בסעיף ב׳), הוא סוגר מעגל שהתחיל בספר הראשון- סוגר את כל הסיפורים שהיו עם אריק. אני חושבת שזהו קטע חשוב מאוד גם כי צדק זה ערך חשוב מאוד שלא תמיד קיים, אך לדעתי חשוב שיתקיים וחשוב מאוד לפעול לפיו ובקטע זה הצדק כן מנצח בסופו של דבר.
ב. קטע ראשון: הקטע תורם לעלילה מכיוון שהוא מפתח אותה. הוא זה שנותן תקווה שכן הנבחרים הם שיסגרו את השער. הוא החלק שבו נפטרות כל הבעיות והסיום מתחיל. הוא תורם לעלילה בכך שהוא נותן מענה לשאלה אחת עיקרית בספר: האם הנבחרים הם אלו שיסגרו את השער? בנוסף הקטע מפתח את התקווה של הדמויות (הנבחרות). המסרים שעוברים מקטע (ובכלל אלו מסרים מהטרילוגיה כולה) זה שאף פעם אסור לוותר, לאבד את התקווה, ושתמיד תעשה מה שאתה מאמין בו- זה מה שהנבחרות עושות בקטע זה- הן הולכות עם האמת שלהן, עם האמונה שלהן שהן אלו שיסגרו את השער, הן לא איבדו אף פעם תקווה, אף פעם לא ויתרו וקטע זה מראה שכן יש תקווה ולכן הוא מצדיק את מסרים אלו. קטע זה מחבר בין התוכן של הספר לסיומו- הוא נותן את הפיתרון לסגירת השער בלי שאר הנבחרים ומוכיח שזה אפשרי.
קטע שני: הקטע תורם להתפתחות הדמויות מכיוון שהוא נותן לכל אחת מהדמויות את ההרגשה שהן תמיד יהיו שם אחת בשביל השנייה, שיש להן אחת את השנייה, נותן תקווה שאולי יש קצת צדק בעולם, הקטע גם מקרב ביניהן- הן יודעות בזכותו שהן יכולות לסמוך אחת על השנייה תמיד מה שמעלה להן את האמון אחת בשנייה. הקטע מלמד אותנו המון בעזרת המסרים שעוברים בו: עזרה לחבר בעת צרה, שצדק זה ערך חשוב מאוד וכדאי להסתכן עבורו ועבור מישהו שחשוב לך, אל תוותר אף פעם, גם כשקשה, שגם לערך החברות יש ערך גבוה ושאומץ זו תכונה חשובה מאוד. כל זה מיושם בקטע זה, ומדגים אותם בצורה יפה. מגישה: ארן איסר
חלק 1 משימה שנייה – פרסי ג'קסון וקללת הטיטאן שהם בכר *אזהרת ספוילרים* את המשימה הראשונה כתבתי על הספר הקודם בסדרה – פרסי ג'קסון וים המפלצות. במשימה השנייה אני מתייחסת לספר פרסי ג'קסון וקללת הטיטאן. בתחילת הסיפור פרסי, אנבת' ותאליה נסעו לפנימייה צבאית, לאחר שגרובר ביקש מהם להגיע כיוון שמצא 2 חצויים אחים – ביאנקה וניקו די אנג'לו - והיה צריך עזרה כדי לחלץ אותם ולהביאם למחנה החצויים (הסבר על הדמויות האלה ועל מחנה החצויים נמצא במשימה הראשונה). כשהגיעו לפנימייה הם ניסו להציל את החצויים וכמעט נכשלו בגלל מפלצת שעמדה בדרכם אך הציידות של ארטמיס, אלת הציד והירח באו לעזרתם. לרוע המזל אנבת' נחטפה ולא ידוע היכן היא. בנוסף, נודע לארטמיס שיש מפלצת אשר עליה לצוד אותה מכיוון שהיא יכולה להחריב את האולימפוס. ארטמיס יוצאת למסע כדי לצוד אותה ונחטפת גם כן. בספר זה פרסי, תאליה, גרובר, זואי צל-ליל (אחת הציידות של ארטמיס) וביאנקה די-אנג'לו (שגם הפכה לאחת הציידות של ארטמיס) יצאו לחפש אחר ארטמיס ואנבת'. בחרתי במשימה 1. קטע ראשון: א) בקטע הראשון שבחרתי, החמישייה שיצאה לחפש אחר ארטמיס ואנבת', היו באמצע מסע החיפושים שלהם. הם עשו הפסקה קטנה בעיירת סקי נטושה וקנו קצת אוכל. הם התכוונו להמשיך בדרכם אחרי ההפסקה שעשו אך פתאום הרגישו רוח חמימה, כמו משב רוח אביבי, מה שהיה מוזר כי היה חורף. האוויר פתאום היה צח ומלא ריחות פרחי בר והשמש שהייתה חבויה מאחורי העננים נגלתה. הם גם שמעו קול מוזר – קול שניסה לומר להם משהו, או יותר נכון להזהיר אותם. ופתאום, מתוך הכוס שהחזיק גרובר עם ציור של ציפורים, יצאו הציפורים מתוך הציור שעל הכוס, קמו לתחייה, צייצו והתעופפו. גם עכבר מגומי שקנה פרסי קם לתחייה, הפרווה הפכה לאמיתית, ואז הוא ברח. מיד לאחר מכן גרובר התמוטט. הסתבר שמה שהרגישו היה בעצם אות מפאן אל הטבע, האות הוא אזהרה, אבל החמישייה עדיין לא יודעת על מה פאן מזהיר אותם.
ב) קטע זה חשוב בעיני ותורם לעלילה מכיוון שהאות עזר מאוד למסע החיפושים של גרובר אחר פאן שהוא המטרה הגדולה בחייו. לאחר סיום מסע החיפושים הוא יפרסם את מה שקרה להם וזה יעזור מאוד לחיפוש אחר פאן לכל שאר הסאטירים. בנוסף לכך, חלק גדול מהעלילה של הספר הבא בסדרה יהיה מבוסס על קטע זה, כי מועצת זקני הפרסות – המועצה שקובעת דברים שונים לגבי הסאטירים - לא תאמין לגרובר ותאיים עליו שתשלול את רישיון החיפושים שלו אחר האל פאן. זה יגרום לו לנקוט באמצעים קיצוניים לחיפוש, כמו להכנס למבוך המסוכן והלא נודע של דיידלוס. קטע זה משמעותי להתפתחות העלילה כי מיד לאחר האות מפאן, גרובר התעלף ומפלצות שרודפות אחריהם הגיעו, ומיד לאחר מכן יצור מיתולוגי בצורת חזיר ענקי שנקרא ברכת הפרא הציל אותם ועזר להם להגיע למקום שבו ארטמיס ואנבת' נמצאות. בלעדיו הם לא היו מצליחים להשלים את מסע החיפושים בזמן (הם צריכים להשלים את מסע החיפושים עד יום אמצע החורף, שבו כל האלים מתכנסים באולימפוס, וארטמיס צריכה לשכנע אותם שהאולימפוס אכן בסכנה בגלל יצור שיכול להחריב את האולימפוס).
חלק 2 משימה שנייה - פרסי ג'קסון וקללת הטיטאן שהם בכר *אזהרת ספוילרים* קטע שני: א) הקטע השני שבחרתי מתרחש בסוף הספר. לפני שיצאו למסע החיפושים, אחיה הקטן של ביאנקה, ניקו, ביקש מפרסי שיבטיח לו שישמור עליה, אך ביאנקה נהרגה במהלך מסע החיפושים, לאחר סיום המסע, הם הצילו את ארטמיס ואנבת' מידי הטיטאן המרושע אטלס, אך גם ביאנקה וגם זואי צל-ליל נהרגו. לאחר שפרסי, אנבת', גרובר, תאליה וארטמיס הגיעו למחנה, פרסי סיפר לניקו שאחותו הגדולה נהרגה. ניקו כעס על פרסי מאוד, אמר לו דברים כואבים ושלא היה צריך לבטוח בו. פתאום, הופיעו כמה שלדים מרושעים, שרדפו אחרי פרסי, תאליה, גרובר, ביאנקה וזואי במהלך מסע החיפושים, פרסי ניסה להלחם בהם אך לא הצליח, הם היו רבים מידי וגברו עליו, הוא לא היה מספיק להזעיק עזרה, ואז ניקו צעק: "לכו מפה!". פתאום האדמה רעדה, השלדים קפאו במקום, סדק ענק נפער באדמה לרגלי השלדים, הבקע התרחב ופרצו ממנו להבות, והאדמה בלעה את השלדים. ניקו התחיל לרוץ, פרסי ניסה לקרוא לו ולרוץ אחריו אבל הוא לא הספיק. ניקו נעלם ביער ופרסי הבין דבר אחד – ניקו הוא בן האדס.
ב) קטע זה חשוב במיוחד להתפתחות העלילה מכיוון שלאחר מלחמת העולם השנייה שלושת האלים הגדולים – זאוס, פוסידון והאדס נשבעו שלא יולידו עוד ילדים בגלל נבואה שאמרה שאחד הילדים של "שלושת הגדולים", בהגיעו לגיל 16, יחריב או יציל את האולימפוס. בתחילת הסדרה חשבו שפרסי הוא היחיד שיכול להיות הילד בנבואה כי הוא בן פוסידון, אך לאחר מכן תאליה בת זאוס הצטרפה ועכשיו גם ניקו, דבר זה מסכן את גורל העולם והאולימפוס, וגם כעת לפרסי יש עוד אויב חזק במיוחד. בנוסף, לאחר שניקו ברח פרסי סיפר מה שקרה לאנבת' והם החליטו שלא לספר לכירון – קנטאור (חצי אדם חצי סוס) בעל תפקיד גבוה במחנה – שניקו הוא בן האדס כדי לא לסכן את ניקו, כי הוא רק ילד קטן שלא צריך שגורל העולם יהיה תלוי בו. קטע זה תורם מאוד להתפתחות העלילה מכיוון שבספר הבא ניקו ינסה לנקום בפרסי ולהרוג אותו, וגם ניקו השתנה לגמרי – מילד קטן ותמים שמחייך, צוחק ומשחק במשחקי קלפים, לילד מדוכא, אכזרי, שהמטרה שלו היא להחזיר את אחותו מהמתים בעזרת רצח, ומי שהוא רוצה לרצוח יהיה פרסי.
מגישה: טל אביב ספר: מפוצלים **אזהרת ספוילר** חלק 1 הקטע הראשון שבחרתי נמצא בעמוד 229 בספר. על מנת להבין את הקטע, יש לציין, כי בפלג אומץ לב מדרגים את המועמדים וכך מחליטים מי יתקבל לפלג. בקטע, שלושה מועמדים לפלג אומץ לב, חברים לקבוצה של טריס, תוקפים אותה כי היא מובילה עליהם בדירוג. היא נכנסת לחדר השינה (כל המועמדים שערקו מפלגים אחרים ישנים יחד), ופתאום, מישהו תופס אותה מאחור, סותם את פיה ושם עליה כיסוי עיניים. היא מזהה את קול של פטר, עריק מפלג כנות ששונא אותה ומקנא בכך שהיא ראשונה בדירוג, את קולו של דרו, חבר של פטר. את התוקף השלישי היא אינה מזהה. הם מכסים את פיה ומובילים אותה למקום כלשהו. כאשר היא מנסה לגלות של מי היד שמחזיקה את פיה, היא מבינה שהיא מזהה את הריח, ושהיד שייכת לאל, חברה לקבוצה וידיד מאוד טוב שלה. "כף היד מיוזעת ורכה. אני חושקת את שיני ונושמת דרך האף. ריח הסבון מוכר, לימונית ומרווה. אותו ריח שמקיף את מיטת הקומתיים של אל. משקל כבד יורד לבטני." (עמוד 229) היא חובטת בהם ומנסה להשתחרר מאחיזתם, אבל מבינה שלא תצליח להתגבר על שלושה אנשים. טריס צועקת, אבל אין שם אף אחד. הם לוקחים אותה למקום כלשהו, ובדרך לשם מתחילים לצחוק עליה ולמשש את החזה שלה. אל אומר להם להפסיק, ועוזב את אחיזתו בה. טריס נאבקת שוב ומצליחה להחליק על הרצפה ולהוריד את כיסוי העיניים. היא רואה שהם ליד תהום, ומבינה שהם מתכננים להפיל אותה. פטר מרביץ לה, תופס אותה שוב ומפיל אותה לתהום. היא מצליחה להיאחז במעקה, ושומעת צעקות. היא אוחזת במעקה עד שהיא רואה את פור, המדריך, שמרביץ לדרו, מבריח את פטר ואל, ומרים אותה מעל המעקה. לאחר מכן, היא מתעלפת. "'פור' אני לוחשת בקול צרוד. אני עוצמת את עיני, וידיים עוטפות את זרועותיי, במקום שהן מתחברות לכתף. הוא מושך אותי מעל המעקה אל החזה שלו, אוסף אותי בזרועותיו, משחיל זרוע מתחת לברכי. אני לוחצת את פני לכתף שלו, ולפתע משתרר שקט חלול." (עמוד 231). קטע זה חשוב בעיני, מכיוון שהוא תורם להתפתחות העלילה והדמויות. לאחר הקטע, טריס משנה את התנהגותה כלפי פטר, היא מפסיקה להתגרות בו בפומבי ומתחילה להוריד פרופיל ליד חבריה לקבוצה. כמו כן, לאחר הקטע טריס ופור מתחילים להתקרב. בנוסף, הקטע עוזר להגדיר את אופיו של אל, הוא מראה לנו, כמה פחד שיודח מהמפלג וכמה קינא בטריס. אל מתחיל להתבודד, מתרחק מטריס ומיתר חבריו ולבסוף מתאבד. הקטע תורם להבנת אידאולוגיית הפלג מכיוון שמתואר בו מדריך שמרביץ למועמדים לפלג ומועמדים לפלג שמנסים להרוג מועמדת כי היא מובילה עליהם בדירוג. הדברים הללו, למרות היותם אכזריים, קורים ומותרים, ובכך הקטע תורם להבנת התכנים בספר.
מגישה: טל אביב ספר: מפוצלים **אזהרת ספוילר** חלק 2 הקטע השני שבחרתי, נמצא בעמוד 267. בקטע זה פור לוקח את טריס לנוף הפחד שלו. נוף הפחד, זה המבחן האחרון שהמועמדים לפלג אומץ לב עוברים, ובו הם ניצבים מול כל פחדיהם בהדמיה ועליהם להתמודד איתם. לעיתים חברי הפלג עוברים בו בשביל לראות אם פחדיהם השתנו. פור אומר לטריס שלאחר שיעברו את נוף הפחד שלו, היא תגלה מדוע קוראים לו פור ומהו שמו האמיתי. הפחד הראשון שלו הוא פחד גבהים. הם עומדים על גג בניין, והם צריכים לקפוץ על מנת לעבור לפחד הבא. הם קופצים, ונוחתים בקופסה שמתחילה להיסגר עליהם. הפחד השני של פור הוא פחד ממקומות סגורים, הוא צריך שהדופק שלו ישוב להיות נורמלי על מנת לעבור לפחד הבא. טריס מרגיעה אותו, וכאשר הוא נרגע הם עוברים לפחד הבא. בפחד הזה, יש אישה חפה מפשע, שפור צריך להרוג. הוא מסתכל הצידה ויורה. בפחד הבא, הם בבית ששייך לפלג הקרבה עצמית, ומרכוס (המנהיג מפלג הקרבה עצמית, שמנהיג את כל הפלגים), נמצא שם. "האיש שנגלה לעינינו גבוה ורזה ושערו קצוץ. הוא מחזיק את ידיו מאחורי גבו. והוא לובש את הבגדים האפורים של חברי פלג הקרבה עצמית. 'מרכוס,' אני לוחשת. 'עכשיו הקטע,' פור אומר בקול רועד, 'שבו את מגלה איך קוראים לי.'" (עמוד 269). לאחר מכן, נכנסים עוד 11 מרכוסים, כל אחד עם חגורה. כל המרכוסים אומרים: "טוביאס". טריס נזכרת שלמרכוס היה בן, שערק לפלג אומץ לב, והייתה שמועה שמרכוס הרביץ לבנו. המרכוסים אומרים לפור שזה לטובתו, ובאים להצליף בו עם החגורה. טריס עוצרת אותם, והחגורה פוגעת בה במקום בפור. מכיוון שזו רק הדמיה, היא לא יכולה באמת להיפגע, אבל היא מרגישה את הכאב. לאחר מכן, פור לוקח את החגורה מאחד המרכוסים, מצליף בו ונוף הפחד נגמר. טריס מבינה ששמו האמיתי זה טוביאס, ושפור (ארבע באנגלית), זה כי יש לו ארבעה פחדים בלבד, כשהמספר הממוצע הוא בין 10 ל15. "'זהו זה?' אני שואלת. 'אלה היו הפחדים הכי איומים שלך? למה יש לך רק ארבעה...' קולי נמוג. רק ארבעה פחדים. 'אה.' אני מסתכלת עליו מעבר לכתפי." (עמוד 270) קטע זה חשוב בעיני, מכיוון שאנו מגלים מיהו פור האמיתי. היכן גדל, מה עבר בילדותו, מדוע בחר באומץ לב (על מנת להתרחק מאביו), ואף כי עברו שנתיים מאז עזב את אביו (הוא בן 18), הוא עדיין פוחד ממנו. בנוסף, גם טריס מגלה מיהו פור האמיתי, וכמה הם דומים, (שניהם גדלו בהקרבה עצמית ועברו לאומץ לב). קטע זה תורם להתפתחות הדמויות והעלילה, מכיוון שלאחר הקטע, פור וטריס מתנשקים. אך, מכיוון שאסור שיגלו שהם ביחד, על מנת שלא יהיה חשש שהוא מפלה אותה לטובה, הוא מתייחס אליה הרבה פחות טוב מאשר לפני אירוע זה ליד אנשים. הדבר גורם לכך שהיא נוסעת לפלג אוריינות, לבקר את אחיה שערק לשם, ומתחילה לחשוד בתוכניתם של פלג אוריינות להפיל את הממשל, דבר החשוב מאוד להתפתחות העלילה.
המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה/ משימה 2/ עמר נופרבר הזהרת ספויילר האירוע הראשון בו בחרתי הוא הקטע בו כריסטופר מובא לתחנת המשטרה לראיון לאחר שהואשם ברצח הכלב וולינגטון. שני שוטרים מגיעים שביתה של גברת שירס, בעלת הכלב המנוח, לאחר שקראה למשטרה בהאשמה שכריסטופר, שהיה עם הכלב בעת גסיסתו, הוא הרוצח. שני השוטרים מחליטים לקחת את כריסטופר למעצר בתחנת המשטרה של סווינדון (עיר התרחשות הסיפור). השוטרים מבקשים מכריסטופר להוציא ולהביא להם את כל החפצים אשר הוא נושא. אך הוא אינו מוכן לתת להם את שעונו (אין לשעון השפע על הסיפור), ובסוף הם מוותרים לו. לאחר זמן מה אביו של כריסטופר מגיע כועס לתחנה ומשכנע את השוטרים שכריסטופר חף מפשע, בטענה ש"יש לו בעיות". בסוף השוטרים משתכנעים כריסטופר חוזר הביתה עם אביו. במהלך הקטע כריסטופר מתאר את מחשבותיו בצורה משונה, הוא מתאר שהוא אוהב שוטרים כי ה נחמדים וכדי לציית להם בגלל שזה מה שעושים בטלוויזיה. לדעתי זה מה שעושה את הקטע הזה חשוב וזה למה בחרתי בו: הקטע הוא הקדמה, וכמעט אין לו השפעה על העלילה, אבל הוא מציג טוב מאוד את כריסטופר ואת אופי הסיפור מנקודת מבטו, ובכך מראה את אופי ההתבוננות של הספר לקוראים, שזה מה שהופך את הספר למיוחד ומעניין.
הקטע השני בו בחרתי הוא הקטע בו כריסטופר קורא את המכתבים מאמו. אביו של כריסטופר החביא את יומן המחקר שלו, וכריסטופר החליט לחפש אותו בארון הבגדים של אביו. כריסטופר אכן מצליח למצוא שם את יומנו, אך בנוסף הוא מוצא ערימת מכתבים לא פתוחים עם שמו אליהם, מכיוון שהמכתבים אליו, הוא החליט לקרוא אותם בסודיות בחדרו כשאביו לא בבית, כדי שלא יידע שכריסטופר חיטט בארון. המכתבים נכתבו לו ע"י אמו, שמתה בתאונת דרכים כשהוא היה קטן, הבעיה היא שהמכתבים נכתבו לאחר התאונה. כריסטופר קורא כי אמו חייה עכשיו בלונדון עם בעלה רוג'ר, ושהיא מדלגת בין עבודות. בנוסף היא מבקשת ממנו סליחה ומבקשת שכריסטופר יכתוב לה בחזרה. אני בחרתי בקטע זה כי זה הקטע הכי מפתיעה בסיפור, זה ה"טוויסט בעלילה", וכשקראתי את הקטע הייתי מאוד מופתע והמום, זה לדעתי ללא ספק הקטע הכי סוחף בסיפור והקטע אם הכי הרבה השפעה על עלילת הסיפור.
המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה/ משימה 2/ עמר נופרבר הזהרת ספויילר האירוע הראשון בו בחרתי הוא הקטע בו כריסטופר מובא לתחנת המשטרה לראיון לאחר שהואשם ברצח הכלב וולינגטון. שני שוטרים מגיעים שביתה של גברת שירס, בעלת הכלב המנוח, לאחר שקראה למשטרה בהאשמה שכריסטופר, שהיה עם הכלב בעת גסיסתו, הוא הרוצח. שני השוטרים מחליטים לקחת את כריסטופר למעצר בתחנת המשטרה של סווינדון (עיר התרחשות הסיפור). השוטרים מבקשים מכריסטופר להוציא ולהביא להם את כל החפצים אשר הוא נושא. אך הוא אינו מוכן לתת להם את שעונו (אין לשעון השפע על הסיפור), ובסוף הם מוותרים לו. לאחר זמן מה אביו של כריסטופר מגיע כועס לתחנה ומשכנע את השוטרים שכריסטופר חף מפשע, בטענה ש"יש לו בעיות". בסוף השוטרים משתכנעים כריסטופר חוזר הביתה עם אביו. במהלך הקטע כריסטופר מתאר את מחשבותיו בצורה משונה, הוא מתאר שהוא אוהב שוטרים כי ה נחמדים וכדי לציית להם בגלל שזה מה שעושים בטלוויזיה. לדעתי זה מה שעושה את הקטע הזה חשוב וזה למה בחרתי בו: הקטע הוא הקדמה, וכמעט אין לו השפעה על העלילה, אבל הוא מציג טוב מאוד את כריסטופר ואת אופי הסיפור מנקודת מבטו, ובכך מראה את אופי ההתבוננות של הספר לקוראים, שזה מה שהופך את הספר למיוחד ומעניין.
הקטע השני בו בחרתי הוא הקטע בו כריסטופר קורא את המכתבים מאמו. אביו של כריסטופר החביא את יומן המחקר שלו, וכריסטופר החליט לחפש אותו בארון הבגדים של אביו. כריסטופר אכן מצליח למצוא שם את יומנו, אך בנוסף הוא מוצא ערימת מכתבים לא פתוחים עם שמו אליהם, מכיוון שהמכתבים אליו, הוא החליט לקרוא אותם בסודיות בחדרו כשאביו לא בבית, כדי שלא יידע שכריסטופר חיטט בארון. המכתבים נכתבו לו ע"י אמו, שמתה בתאונת דרכים כשהוא היה קטן, הבעיה היא שהמכתבים נכתבו לאחר התאונה. כריסטופר קורא כי אמו חייה עכשיו בלונדון עם בעלה רוג'ר, ושהיא מדלגת בין עבודות. בנוסף היא מבקשת ממנו סליחה ומבקשת שכריסטופר יכתוב לה בחזרה. אני בחרתי בקטע זה כי זה הקטע הכי מפתיעה בסיפור, זה ה"טוויסט בעלילה", וכשקראתי את הקטע הייתי מאוד מופתע והמום, זה לדעתי ללא ספק הקטע הכי סוחף בסיפור והקטע אם הכי הרבה השפעה על עלילת הסיפור.
מגיש איתי אזולאי יומן קריאה משימה 2 שאלה 5 א. בספר מגנס מת והולך לוולהלה (וולהלה הוא עולם צבא המתים אשר ילחם כשיום הדין יגיע) בכדי להציל את העולם מגנס חייב לברוח מוולהלה חזרה אל העולם האמיתי מכיוון שהוא היחיד שיכול להשתמש בלהב הקיץ ולכלוא את הזאב פרניר, כאשר הוא עושה זאת הוא בעצם שובר את חוקי וולהלה: יציאה מוולהלה ללא אישור, יציאה למשימה לבד. ורואים זאת בספר כאשר שולחים אחריו יחידות חיפוש אשר מטרתם להחזיר אותו. השאלה המוסרית העולה בסיפור האם יותר חשוב להקשיב ולהיצמד לחוקים או לעשות את מה שנראה לך נכון לגבי החברה גם אם הוא נגד החוקים. בהשוואה לעולם האמיתי (מדובר בספר דמיוני והדוגמא עוזרת להבין את המצב) כדי להבין את השאלה המוסרית ניתן להדגים למשל: צהל שולח חיילים למשימה והם צרכים תגבורת להשלמת המשימה אחרת לא יצליחו להשלים אותה בחיים, הרמטכ"ל החליט שלשלוח תגבורת יהיה יותר מידי מסוכן ולכן אוסר לעשות זאת, ולמרות האיסור מפקד היחידה מחליט שהוא והיחידה שלו עומדים לעזור לחיילים שבצרה מכיוון שהם מעדיפים להיענש מאשר לתת לחיילים למות לבד. ב. בספר קיימת הכרעה בנוגע לשאלה. בסוף הספר כאשר מגנס מצליח ומציל את העולם למרות שהפר את החוקים של וולהלה, אשר אסרו עליו לצאת ללא אישור, הוא מתקבל כגיבור. אודין מלך האלים מגיע במיוחד לברך אותו על הצלחתו במשימה.
מגיש: תומר אקדם שאלה מספר 1 ספר : פלא הקטע הראשון שבחרתי הוא היום הראשון של אוגוסט האירוע קורה ביום הראשון של אוגוסט בבית הספר קטע זה מתחיל בכניסה לבית הספר שם מר פלוצקר (המנהל) בירך את התלמידים וכשאוגוסט נכנס הוא הלך לחדר 301 שנמצא בקומה השלישית ומאז התחילו ילדים לנעוץ בוא מבטים והוא העמיד פנים שהוא לא שם לב הוא התיישב בשולחן מאחורה כדי שלא ישימו לב לפרצוף שלו ואחרי כמה זמן התיישבת לידו ג'ק שהפך להיות חבר טוב שלו (זה לא הייתה קבלת פנים נעימה בשביל ביום הראשון) הקטע השני שבחרתי הוא היום הראשון של אוגוסט בבית הספר לאחר הטיול השנתי בקטע זה חל שינוי גדול ביחסם של התלמידים לאוגוסט וזה התחיל בכך שכולם קראו לו אח שלנו ולא נעצו בו מבטים ואף אחד לא ראה בו כזומבי חוץ מג'וליאן (ילד ששונא את ג'ק ואוגוסט) אבל זה לא הזיז לאף אחד כולם ראו בוא כעוד ילד לא שונה מאף אחד והכול בזכות הטיול השנתי בחרתי בקטעים האילו כי אחד בהתחלה ואחד בסוף וזה מסמל את התהליך שעבר על אוגוסט ואת השינוי שקרה בבית הספר. ב. הקטע הראשון תורם בפתיחת הסיפור והוא מציג את הבעיה של אוגוסט להתחבר לילדים הקטע הזה יוצר את הכלילה בלעדיו אין עלילה הקטע השני מסיים את הסיפור ומראה כל השינוי שהדמות עוברת תוךים אחד ותורם למסר שגם אם מישהו לא הכי אהוב בבית הספר אפשר לשנות את זה.
מגיש: תמיר דרור שני קטעים חשובים בספר "אגדה" קטע 1- כאשר דיי הציל את יוני מקרב הסקיץ מבלי לדעת מי היא. "לפתע אני שומעת קול נפץ וכמה צווחות ורגע אחרי זה משחררים אותי...נשמע קול שאומר לי לקום. כשאני מביטה לצידי אני רואה את הנער שמושיט אלי יד. יש לו עיניים כחולות בהירות, לכלוך על הפנים וכובע ישן מרופט. ובאותו הרגע אני חושבת שאולי הוא הנער הכי יפה שראיתי אי פעם" (עמ' 108). בקטע הזה, הספר עבר מהפך ומכאן חשיבותו. בזמן שדיי ניסה להרוויח כסף בהימורים בשביל תרופה לאחיו עדן, יוני הגיעה לסקטורים העניים על מנת לחפש את דיי, רוצח אחיה. אם דיי לא היה מציל את יוני מקרב הסקיץ, יוני הייתה נפצעת קשה, והמשימה הייתה נכשלת, וכנראה שלא היו מחפשים את דיי שוב. בנוסף, מקרה זה גרם לדיי ויוני להכיר אחד את השניה, יוני ידעה את מי היא מחפשת, אך דיי חשב שזו עוד ילדה תמימה ורגילה. הקטע מאוד חשוב כיוון שבלעדיו עלילת הספר לא הייתה מתקדמת, הספר היה משעמם ולא היה קורה שום דבר, בעיקר המתח שנוצר כאשר יוני גילתה שדיי הוא זה שהיא נמצאת איתו ודיי לא ידע שזו היא יוני. הקטע מאוד תורם לעלילה כיוון שהוא זה שגרם לסיפור להמשיך, ולא להיות משעמם, הרגע שבו יוני גילתה שדיי הוא מי שהיא מחפשת- הפושע שרצח את אחיה- הוא מעניין ומותח וגורם לקורא להזדהות עם הרגשות של יוני שנקרעת בין אהבתה לדיי לבין רצונה לנקום בו. בנוסף, הקטע הזה גרם לקשר בין יוני לדיי, הם התאהבו ופיתחו קרבה רגשית אחד לשני.
קטע 2- בסוף הסיפור, בשעת ההוצאה להורג של דיי, אחיו ג'ון מקריב את עצמו במקומו. "אני מעדיף למות ולא לראות אותם פוגעים בך" (עמ' 259) ג'ון בוחר להקריב את עצמו למען אחיו וגורם לרפובליקה לחשוב שהוא דיי. הוא הוצא להורג במקום אחיו הקטן. לדעתי, הקטע הזה חשוב בעיקר להמשך הסדרה, כי לאחר הקטע הזה, דיי ויוני ברחו והסיפור מסתיים עם היעלמותם. בנוסף, הקטע הזה חשוב מאוד בגלל מוטיב ההפתעה והתפנית החדה. הקורא בטוח שדיי עומד למות וכבר מתאבל על סופו העצוב של הסיפור ואז בגלל התפנית בעלילה נפתח צוהר לסיפור שלם חדש. במקום שדיי ימות, קורה מקרה שמותח ומסקרן את הקוראים וגורם להם לרצות לקרוא את החלק הבא בסדרה. הקטע תורם למתח שנוצר בסיום הספר ואשר ימשיך בספר השני. הוא גורם לקוראים לרצות לקרוא את הספר השני ולגלות איך התפתחה העלילה משם- לאן דיי ויוני ברחו, כיצד דיי מרגיש, ומה יוני תעשה לאחר שבגדה וברחה מהרפובליקה. הקטע הזה יתרום או יעכב את ההתפתחות של דיי בגלל אבדן אחיו. הנער שגדל עם האח הגדול שעזר וייעץ לו בהחלטות חשובות בחיים, כבר לא קיים. מה יקרה לדיי עכשיו? איך הוא ירגיש ומה הוא יעשה בלעדי ג'ון? כל זה תורם להתפתחות העלילה ולהמשכה.
בחרתי בשאלה 5 א. בסדרה מופיעה הסוגיה של הרג אנשים. בסדרה מופיעים הרבה קרבות ועימותים ובמהלכם הדמויות הראשיות והמשניות צריכות להחליט אם להקל מעט על משימתם ולהרוג את אויבם או להיצמד לערכיהם.
ב. בסדרה יש הכרעה לשאלה הזאת במספר חלקים בה. למשל: כאשר דיי נלחם אז ברפובליקה או גנב תרופות ומוצרי מזון הוא אף פעם לא הרג מישהו והשתדל שלא פגוע בחיילים בהם הוא נלחם כמו בפעם אחת בה הוא קשר את החיילים שנלחמו בו כדי שיוכל להמשיך, שזה נשמע כאילו הוא בזבז על כך הרבה זמן. והוא מסביר שהחיילים האלה הם סתם אנשים שממלאים פקודות, אין להם כוונות רעות ואין הצדקה להרוג אותם. גם ליוני יש עמדה דומה וניתן היה לראות זאת גם בספר הזה כאשר היא הייתה צריכה לנטרל את אויביה באחד הקרבות האחרונים היא כיוונה למקומות שלא יגרמו נזק רב. ובאותו קרב היא פגשה בדמות שערערה מעט את הערכים שלה, המפקדת גיימסון, דמות שבמהלך הספר הועמדה לדין ויצרה לעצמה זהות של אדם מרתיע, מעורר חרדה ואף פסיכוטי, דמות קרה וחסרת רגש שמאוד הפחידה את יוני. היא בעצם מי שהורתה על הרג אחיה של יוני. יוני ציפתה להגיע למעמד הזה מולה ופחדה להגיע אליו ולאחר עימות מתיש יוני וגיימסון הגיעו למצב הקלישאתי בו שתי הדמויות נופלות מעבר לבניין, יוני מצליחה להיאחז בקצה הבניין וגיימסון אוחזת בזרועה מה שמקשה עליה להמשיך להיאחז בבניין, יוני צעקה לחיילים מתחתיהן לירות בה וכך היה. לאחר מכן היא נלחצה ממה שעשתה, מזה שהיא הרגה מישהו ונזכרה במה שאחיה אמר לה פעם: "מעט מאוד אנשים הורגים מהסיבות הנכונות", לאחר מכן היא לחשה לעצמה שזאת הייתה הסיבה הנכונה אבל בכל זאת ערערה על כך. אני חושב שעמדת הסופרת בנוגע לשאלה הזאת היא שכמעט ואף פעם אין סיבה להרוג מישהו וגם המקרה הזה היה גבולי והמפקדת גיימסון בעצם גרמה למותה בכך שלא השאירה ליוני ברירה, דבר נוסף שיוני ערערה עליו.
יומן קריאה חלק 2 מגישה:מיטל זרמי ספר: הזמן השבור שאלה 2: אני בחרתי לעסוק ביחסים שבין מיקי לברטה. ברטה: ברטה היא רוקחת תרופות, חוזת עתידות והעוזרת האישית של המלכה אלאונורה. יש לה שיער אפור, משיי וארוך שתמיד קלוע בצמה המגיעה עד למותניה. יש לה פנים זעירות ומלאות בקמטים דקיקים. ברטה היא זו שחזתה את בואה של מיקי לארבוראה והיא זו שמייעצת למלכה כיצד לפעול במצב המאוד לא רגיל הזה. בתחילת הסיפור, ברטה נראית כאישה קרה , אך לאט לאט במהלך הסיפור, אנו מגלים את הצד הידידותי שלה בעקבות הידידות שלה עם המלכה ובעקבות הידידות שנוצרת בינה לבין מיקי. פעמים רבות במהלך הסיפור ברטה עוזרת למיקי בהתאקלמות, מטפלת בה כשהיא חולה ואף משכנעת את המלכה אלאונורה לחוס על חייה. מיקי: מיקי היא הדמות הראשית בסיפור. היא יתומה מאם ומאב (ככל הידוע בתחילת הסיפור) וגרה בפנימיית "שיבולים" בירושלים. בתחילת הסיפור, מיקי מאוד מופנמת ומעדיפה לא להיקשר לאף אחד בכדי לא להיפגע, אך לאחר שהיא מגיעה לממלכת ארבוראה ומכירה אנשים חדשים, היא נפתחת מחדש ומקבלת אומץ. מיקי איננה "מקובלת" בכיתתה והיא אף מוקנטת ומושפלת על ידי ילדי הכיתה פעם אחר פעם. את רוב זמנה היא מבלה בסיפריית בית הספר, שקועה בספרים ומנסה להתעלם מכל מה שקורה סביבה. בזמן קריאת ספר, היא נשאבת לתוכו ומגיעה לממלכת ארבוראה בשנת 1389, שם היא פוגשת את ברטה.
יחסיהם של ברטה ומיקי כאשר מיקי רק מגיעה לארבוראה, ברטה נראית לה מאוד מוזר. ככל שהסיפור מתקדם, ברטה ומיקי מתחבבות האחת על השנייה והופכות לחברות. מיקי מאוד חשובה לברטה וברטה תעשה הכל כדי להגן עליה. ניתן לראות עד כמה מיקי חשובה לברטה בכך שהיא משכנעת את המלכה אלאונורה לחוס על חייה של מיקי כאשר עוברת על החוק, בכך שהיא פועלת קשה מאוד בכדי למצוא דרך להחזיר את מיקי הביתה ובכך שהיא דואגת לכך שיהיה מי שישמור על מיקי בכל עת, כך שאויבי הממלכה לא יוכלו לפגוע בה. בעקבות הידידות בין שתיהן, מיקי לומדת לא לשפוט אף אחד לפני שמכירים אותו באמת, בנוסף היא לומדת שצריך תמיד להיות פתֹוחים לאפשריות ולדברים חדשים וברטה מהווה חלק גדול מהשינוי אותו עוברת מיקי. אמנם הסיפור יותר מתמקד בשינויים שמיקי עוברת, אך גם ברטה עוברת שינוי באישיותה- היא נהיית יותר פתוחה, חמה ואוהבת . אני חושבת שלמרות שהקשר ביניהן הוא לא הקשר העיקרי והמרכזי בסיפור, הוא תורם רבות להתקדמות העלילה בכך שעוזר למיקי להתפתח ולגלות דברים חדשים על עצמה ועל העולם שלא ידעה קודם. בנוסף , הוא מעביר לקוראים מסר על כך שיש לפעמים להסתכל מתחת לפני השטח, ולא לשפוט ישר על פי חיצוניות ורושם ראשוני. כל הקשרים שמיקי יוצרת עם האנשים בממלכת ארבוראה, כמו הקשר של מיקי וברטה מראים שצריך להיות פתוחים לרעיונות חדשים, ושגם אם זה מסוכן, צריך לסמוך על עוד אנשים מלבד עצמך, משום שאינך יכול לשאת הכל לבד, ולפעמים צריך לדעת מתי אתה צריך עזרה ולהיות מסוגל גם לבקש אותה, דבר שמיקי לא כל כך מבינה בתחילת הסיפור, אך אט אט נפתחת לרעיון.
עובדה בספרות המשימה השנייה מגיש: עומר רשף מורה: אפרת כיתה: ט׳9 המשימה שבחרתי: משימה מספר 1
1 א. שני הקטעים שבחרתי הם:
הקטע הראשון: א. בקטע הזה מתוארת השיחה האחרונה בין תומס לניוט. בשיחה ניוט,שהוא חולה מתקדם בהתלקחות, מתחנן אל תומס שיהרוג אותו על ידי יריה בראש. גם תומס וגם ניוט יודעים שמי שנדבק בהתלקחות משתגע והופך לקניבל אלים עם רצון לבשר אדם, לכן תומס מכבד את בקשתו האחרונה ובקושי עצום יורה בראשו של חברו. קטע זה חשוב בעיני מכיוון שהוא המפתח לכל העלילה של הספר. כל הספר תמס מרגיש שהוא חייב להצליח להכניע את ״נתעב״ כדי שהמוות של ניוט לא היה לחינם.
ב. הקטע הזה ממוקם באמצע הספר, מכיוון שהסופר רוצה שבמהלך הסיפור לתומס יהיו רגשות אשם אשר ידחפו אותו קדימה להצליח. זהו למעשה הכוח שממשיך להניע אותו גם במצבים בלתי אפשריים וקשים מנשוא. הקטע ממשיך להניע את העלילה, כיוון שהוא נותן כוח מניע לתומס. הקטע גם מעניק לדמות של תומס עומק, כיוון שעליו לבחור בחירה מוסרית קשה ביותר ובהמשך להמשיך לחיות עם הבחירה הזאת. קטע זה קשור למסרים של הספר, בכך שהוא מדגיש את ערך ״החברות מעל הכל״ ואת ערך ״טובת הכלל עולה על טובת היחיד״.
הקטע השני:
א. בקטע זה מתואר המוות של תרזה, אחת מהדמויות המרכזיות של הספר, חברה קרובה של תומס. הבניין של נתעב קורס בעקבות הפצצות של ימין הצדק וחלקים מהגג קורסים. אחד מהם עומד לפגוע בתומס אבל תרזה דוחפת אותו ומצילה אותו במחיר חייה שלה. קטע זה חשוב בעיני מכיוון שהוא לגמרי מפתיע ולא צפוי, מה שרק הופך את סוף הספר לטוב יותר ומרתק.
ב. הקטע זה ממוקם ממש לקראת סיום הספר. הוא גורם לקורא להיות מופתע ולמעשה ממשיך לרתק אותו, למרות שהסוף הטוב -צפוי. הקטע מתאר את מותה של אחת מהדמויות המרכזיות, אשר יצגה בספר את השונה. תרזה, שהיתה שונה וייחודית מכולם, מקריבה בסופו של דבר, את עצמה למען הכלל - למען הצלת גיבור הספר. ההקרבה שלה מאפשרת לתומס להיות עם דמות נשית אחרת - ברנדה, ופותרת את המשולש הרומנטי שליווה את הספר.
משימה שנייה ספר: הנכדה של מר לין מגישה: דנה חסון שאלה שנבחרה: שאלה 2, תיאור מערכת יחסים בין שתי דמויות. במר לין חלק בי התאהב כבר בפסקה הראשונה של הספר. "איש זקן עומד בירכתי ספינה. הוא אוחז בידיו מזוודה קלת משקל ותינוקת שנולדה לא מכבר, קלה אף יותר מהמזוודה. לזקן קוראים מר לין. הוא היחיד שיודע שכך קוראים לו, מכיוון שכל מי שידעו זאת מתו סביבו." מראהו החיצוני של מר לין לא עובר שינויים קיצוניים לאורך הסיפור. התינוקת לא נשמטת מידיו לרגע, ותוכן המזוודה (אדמת מולדתו ותצלום דהוי) תמיד בכיסיו. קמטיו העמוקים של מר לין, כמו גם קומתו השפופה, הינם אלא מאפיינים של גילו. ובגדיו (כשמרשים לו לבחור אותם) די רגילים. ביום הראשון בו יוצא מר לין החוצה אל הרחוב, הוא מתיישב על ספסל. ולידו מתיישב, אלא מי, מר בארק. מר בארק לא בדיוק מקפיד על חיים בריאים. בין שפתיו תמיד טמונה סיגריה. מר לין, ברגישות המיוחדת שלו, גם מתאר אותו כשמן, שגופו רופס ומיטלטל. ההבדלים באישיות שלהם ענקיים ודרסטיים. בתחילת הספר, כשהוא מגיע לאמריקה, מר לין לא צריך אף אחד. הוא חי בשפתיים קפוצות. הוא חי בבית שבו לועגים לו, וזה לא מפריע לו. הוא רק צריך לחיות מיום ליום. מר בארק, לעומתו, צריך מאוד אנשים. ובתחילת הסיפור, כשהוא פוגש את מר לין, אף אחד לא ממלא את הצורך הזה שלו. אשתו האהובה של מר בארק נפטרה, והם היו זוג חסר ילדים. מר בארק פשוט מתחיל לדבר. ואף על פי שאף אחד מהם לא דובר את שפתו של האחר, שניהם בני אדם והם מבינים אחד את השני יותר מאשר האנשים שמסתובבים בעולם הזה עם העיניים במסך והמח באדמה. הם מתקשרים ביניהם בשפת גוף, במבטים, בתנועות, בתמונות, בשירה או פשוט כל אחד בשפתו. הם מבינים את מקצב הדיבור, את הטון, את הקול, ומצליחים לעמוד על טיבם של הדברים שנאמרים. הפגישות על הספסל הפכו לנוהל, אבל הן לא נותרו בגפן. בימי החורף הקפואים מוביל מר בארק את מר לין אל בית קפה קטן ושקט, והם שותים משקה לא ברור בין וודקה לקפה. באחד הימים הם יוצאים לסעוד את ליבם במסעדת יוקרה, ובאחר הם מטיילים לנמל. ככל שמתקדם הסיפור הקשר ביניהם מתפתח ומתהדק, והם לומדים להכיר טוב יותר האחד את השני. במאה ה-21 זוג מוזר כמו השניים יכול למשוך תשומת לב משונה. האנשים שחיים סביבם חושבים כך, ואני בטוחה שגם רבים מהקוראים חושבים כך. האם בין מר לין ומר בארק יש קשר רומנטי? אני מאמינה שלא, שכן שניהם אלמנים. אבל גם אתם בוחרים להאמין כך, אין זה משנה את חוזק ומשמעות הקשר שבין שניהם. הם מלמדים אחד את השני על דרך חיים אחרת. מר בארק מאכיל את מר לין בסוגי מאכלים שונים ומטייל איתו ברחובות. מר לין, למעשה, לא עושה יותר מדי, אך בדרכו המיוחדת גורם לקוראים ולמר בארק לחשוב שוב על חייהם. ככל שהקשר ביניהם מתחזק, כך מתפתחת ביניהם מעין תלות אחד בשני. בריאה או לא בריאה, אין מקום ואין טעם לשפוט, אבל היא באה לידי ביטוי כאשר מר לין מועבר דירה. הוא משקיע את כל מרצו בניסיון לפגוש את מר בארק, ומרגיש כיצד הוא יוצא מדעתו כשהוא רחוק ממנו. מר לין, שהחל את הסיפור כאדון לעצמו, הופך בזכות מר בארק לאדם נחוש שמסוגל לעשות הכל למען חברות, כדי לא לפגוע באדם שחשוב לו. אני סבורה ששניהם מתפתחים ומשתנים בזכות מערכת היחסים הזו ונתרמים ממנה, ולמעשה בסוף הספר היא עדיין לא נגמרת, ואני רוצה לקוות שהיא אף פעם לא תיגמר.
חלק ב'
מערכת היחסים בין מר בארק ומר לין היא מקדמת עלילה חשובה מאוד. הרבה מהספר מתבסס עליה. למשל, אחת השאלות המעניינות שעולות מהקריאה היא שאלת האשמה במלחמות, עד כמה אנחנו נלחמים סתם, ומי נפגע יותר – החייל שיורה או האדם שיורים בו? השאלה הזו נשאלת רק כתוצאה מדיאלוג מדהים בין מר לין ומר בארק. לדעתי אחד מהמסרים המרכזיים בספר הוא שיש כמה דרכים נכונות לחיות, וצריך לשלב ביניהן. ההדגמה של צורות החיים מתאפשרת רק הודות למר לין ומר בארק, אשר מסמנים קצוות במפה. בנוסף, הקשר בין מר לין ומר בארק מלמד אותנו המון. הדיאלוגים ביניהם מגיעים לרמת עומק שאין הרבה שיחות בעולמנו שמגיעות לרמה הזו. וזה, אני מזכירה, מבלי להחליף אף לא מילה ביניהם. אני חושבת שזה דבר מדהים. בנוסף, כוחה של חברות משתקף בקשר בצורה מדהימה. מה שמר לין עושה כדי לפגוש שוב במר בארק, גדול יותר מכל דבר. אני לא חושבת שנכון לומר כי מערכת היחסים בין מר לין למר בארק תורמת לספר, כמו שיהיה זה נכון לומר שמערכת היחסים מניעה את הספר והופכת אותו מסיפור מעניין לסיפור מדהים.
משימה 2, שאלה 4. ספר: המשחק של אנדר מגיש: אלון אלכסנדר
חלק א במהלך רוב הספר נמצא אנדר, הדמות הראשית, במאבק עם עצמו לגבי זהותו: בזמן הסיפור הוא מבצע כמה פעולות מאוד אגרסיביות שבאות ללא חשיבה מוקדמת, ולאחריהן הוא חושב לעצמו שהוא כמו פיטר, אחיו הרשע שהוא שונא! במהלך חלק גדול מהסיפור אנדר מנסה להוכיח לעצמו שהוא לא כמו אחיו, ובסוף הסיפור, אחרי שמגלים לו שהוא הרג את הבאגים, הוא חווה ממש התמוטטות עצבים מרוב כעס על השקר שעבר ועל המעשה הנורא שעשה. ההסתכלות בה אנדר חושב שהוא כמו אחיו חוזרת כמה פעמים במהלך הספר: במהלך משחקים שהוא שיחק בבית הספר ללחימה, בחלומות שלו, בטיסה הראשונה שלו לחלל, בבית הספר הרגיל שלו בתחילת הסיפור ועוד. בסוף הספר, אנדר מגלה באג קטן וע"י הצלתו הוא מוכיח לעצמו אחת ולתמיד שהוא לא כמו אחיו פיטר, שהוא לא רוצח, שיש בו חמלה (כמו אחותו ולנטיין).
חלק ב המאבק של אנדר עם עצמו משנה את התנהגותו של אנדר בכמה בחירות במהלך העלילה, משנה את הסתכלותו על האויבים שלו ואת הסתכלותו על המעשים שלו עצמו. המאבק גורם לכך שהוא יפגע במי שמאיים על חייו ויחמול על החסרי אונים. המאבק הזה מייצר את האישיות הרחבה של אנדר שהופכת אותו לדמות שהוא ולסיבה שבחרו בו להנהיג את האנושות.
נ.ב. להבנת המיקומים המדויקים בהם רואים את המאבק יש לקרוא את הספר, כאן ניתנה רק הסתכלות רחבה וגדולה יותר על המצב.
משימה שנייה שאלה מספר 5 א) במהלך הספר עולות המון שאלות ובעיות מוסר הנוצרות מהתנגשות של שני ערכים או יותר שקשורות בעיקר לחיים ומוות. אחת הדילמות שעולות כבר בתחילת הסיפור היא של הדמות הראשית קטניס. במהלך ההגרלות של טקס האסיף נבחרה פרים, אחותה של קטניס, להיות המיועדת של מחוז 12, מה שאומר שהיא נבחרה להשתתף במשחקי הרעב שהסיכויים שתחזור מהם בחיים הם אפסיים. ברגע הזה קטניס מבינה שאם פרים תלך למשחקים היא תאבד אותה לתמיד. ושהדרך היחידה להציל אותה היא להתנדב במקומה למשחקים, מה שאומר שהיא מוותרת על חייה לטובת חייה של פרים. הקונפליקט הוא בין ערך ההישרדות לערך המשפחה- בין חייה של קטניס עצמה לחיי אחותה.
ב) ההכרעה בספר מגיעה מיד כאשר נוצר הקונפליקט והוא לא מתמשך לאורך הספר. פרים היא הדבר החשוב ביותר לקטניס בכל העולם, ולכן קטניס, מבלי לחשוב, מתנדבת מיד במקומה ובעצם מקריבה את חייה למען אחותה. מכך ניתן להבין שבעיניה של קטניס ערך המשפחה חשוב יותר מערך ההישרדות. " אפי טרינקט ניגשת בחזרה אל הדוכן, מיישרת את פיסת הנייר ומקריאה את השם בקול צלול, וזאת לא אני. השם הוא פרימרוז אוורדין. ... "פרים!" הקריאה החנוקה נפלטת מגרוני ושרירי מתחילים להגיב שוב. "פרים!" אין צורך להידחף מבעד לקהל, הילדים האחרים נסוגים מיד ומפנים לי נטיב ישיר אל הבמה. אני מגיעה אליה בידיוק כשהיא עומדת לעלות במדרגות, בתנועה אחת של זרועי אני דוחפת אותה מאחורי. "אני מתנדבת!" אני מתנשפת. "אני מתנדבת כמיועדת!" ".
עבודה בספרות משימה שניה. ספר: קירה- קירה. בחרתי בשאלה הראשונה. קטע ראשון: הקטע הוא שיחה בין לין וקייטי. לין שוכבת במיטה וקייטי יושבת לידה. "קייטי?",- אמרה לין בשקט. "כן?" ,-ענתה קייטי בחזרה. "את מוכרחה לנסות להוציא ציונים יותר טובים, מבטיחה?",- אמרה לין. "בסדר", השיבה לה קייטי." את צריכה ללמוד בקולג', מבטיחה?" שאלה לין. "אני אחשוב על זה", אמרה קייטי. "מבטיחה ?",- שאלה שוב פעם לין. "כן" ,-ענתה קייטי. "תטפלי יפה באימא ובאבא ובסאמי” ,-ביקשה לין. "בסדר, אני מבטיחה",- ענתה קייטי, היא היססה לרגע ואמרה: "כשתריגיש טוב יותר,תוכלי לעזור לי לטפל בהם". "בסדר אני מבטיחה", -ענתה לה לין וצחקה חרישית. לדעתי זה קטע חשוב כיוון שיש לנו בקטע זה רמז על המוות של לין. אפשר להבין מהבקשות שלין מבקשת שעבורה הן האחרונות ,כי לין מרגישה את סופה. לין חזתה את המוות של עצמה. הקטע הוא עוצמתי ומרגש :למרות שלין הרגישה שהיא הולכת למות ,היא לא דיברה על זה, היא ביקשה מקייטי לדאוג לעצמה ולמשפחה. בזמנה האחרון היא דאגה לאחותה ולעתיד שלה , אפשר להבחין זאת כאשר היא ביקשה מקייטי ללמוד טוב בקולג' (לין תמיד רצתה ללמוד בקולג' ,עכשיו היא חלמה שקייטי תעשה את זה עבורה). לין הייתה בסך הכל בת 15, הקטע מאפשר לנו להבין עד כמה לין הייתה בוגרת בנפשה בגילה ועד כמה היא דואגת לקייטי אפילו יותר למעצמה. קטע זה תורם לעלילה כיוון שהוא מרמז לנו על תפנית העלילה, הוא מרמז על מוות שהולך לקרות, ועל שינוי של חייה של קייטי ושל כל חיי המשפחה. גם אפשר לראות בקטע זה שלמרות שקייטי ולין התרחקו ,הן עדיין דואגות ואהובות אחד את השנייה. המסר שעובר מהקטע הוא דאגה (טובה),אמפתיה , אהבה .בזמן הכי קשה ומפחיד עבורה לין דואגת לקייטי ,למשפחה ולעתידם, מעשה אצילי ,מעשה של נפש טהור לילדה בת 15. קטע שני: קייטי ומשפחתה הגיעו לקליפורניה. כשהם הלכו בפעם הראשונה לכיוון האוקיינוס השקט, העיניים של קייטי התמלאו דמעות ,היא מתארת שהרגישה חזק את המוות של לין.אף אחד לא הבין את לין כמו קייטי, עד כמה שלין השתוקקה ללכת לארוך המים. קייטי הסתירה את הדמעות מההורים שלה. אבל המים החזירו לה שימחה.ליד הים, בייחוד ליד הים קייטי יכלה לשמוע את קולה של אחותה בגלים. הם לחשו:" קירה -קירה " קייטי שמחה שהחלום של לין התגשם. לדעתי קטע זה חשוב כיוון שהוא בעצם מראה עד כמה קייטי מתגעגעת ללין ועד כמה היא רוצה למלא את בקשתה ורצונותיה של לין. לין תמיד רצתה להיות בקליפורניה ולראות את הים. משפחתיה של לין הגשימה את חלומה של לין. קטע זה מאוד מרגש כיוון שהוא מסיים את הספר בצורה הכי יפה, בים, שם קייטי הרגישה הכי קרובה אל לין ,יכלה לשמוע את קולה אומר "קירה-קירה" . קטע זה סוגר את העלילה, הוא נותן תחושה של סגירת מעגל :קייטי ומשפחתה נמצאים בים במקום שלין תמיד רצתה להיות. הם מגשימים את חלומה להיות ליד הים. הקטע מראה עד כמה קייטי מתגעגעת עליה ,בקול של הגלים קייטי שומעת איך לין אומרת "קירה-קירה" ,קייטי יודעת שלין לא הלכה ממנה ,לין נשארת בלבה לעד.
ניצן צלקה- אשמת הכוכבים בחרתי בשאלה מספר 1. הקטע הראשון: א. הקטע קורה לאחר המפגש הראשון של הייזל ואוגאסטוס בקבוצת התמיכה לחולי הסרטן. בקטע מספרים על ההתחלה של היחסים ביניהם. הקטע מתחיל בכך שאוגאסטוס בוהה בהייזל במהלך כל המפגש, ולאחר מכן הם מדברים ומחכים להורים שלהם ביחד. במהלך הזמן שבו חיכו להורים שלהם הייזל וגאס מדברים ובמקום לחזור לביתה הייזל הולכת לגאס- אשר הכירה זמן קצר. בפגישה שלהם אצלו היא מכירה לו את "מכאוב מלאכותי" וכך יחסיהם מתקרבים עוד יותר. בחרתי בקטע זה מפני שקטע זה מקדם את העלילה, בזכותו הייזל וגאס מתחילים להתכתב ובסופו של דבר גם לטוס לאמסטרדם. בנוסף, הקטע מעורר חשיבה וכמה שאלות, לדוגמא: האם זה מה שיקרב ביניהם? מה יש בספר שכל כך מעניין אותם? מדוע הוא דיבר אליהם כל כך? ב. הקטע זה מקדם את התפתחות העלילה בכך שהוא בעצם מספר על ניצני היחסים בין הייזל לאוגאסטוס, הוא גורם להם להתכתב ולהתקשר אחד לשני ובכך בעצם להכיר יותר טוב אחד את השני. הוא בעצם גורם להם להבין שגם להם, נערים עם סרטן, יכולה להיות אהבה וחברות כזאת נפלאה. הקטע השני: א. הקטע קורה בסוף הסיפור לאחר שאוגאסטוס נפטר. בקטע מספרים על המכתב שכתב גאס לפטר, בעצם ההספד של הייזל. הייזל מגלה שאוגאסטוס השאיר לה מכתב כלשהו אך לא ידעה היכן הוא, היא חיפשה בכל מקום שבו חשבה שהוא יכול היה להיות אך לא מצאה, גם הוריו של אוגאסטוס חיפשו ולא מצאו. לבסוף שלחה מייל לעוזרת לשעבר של פטר וביקשה ממנה ללכת לחפש אצל פטר בבית ואכן היא מצאה אותו. היא שלחה אותו להייזל והייזל גילתה שגאס בעצם כתב לה הספד כי הוא ידע שהוא עומד למות. במכתב הוא כותב לפטר שיעזור לו לכתוב את ההספד בשפה יפה, ונכונה כי הוא לא יודע איך לכתוב כמו שצריך ("אני אדם טוב אבל כותב מחורבן. אתה אדם מחורבן אבל כותב טוב"). בהספד גאס מתאר כמה הייזל היא אדם טוב, את התובנות שלה ובעצם הערות איך לכתוב את ההספד שלה. בחרתי בקטע זה כי הוא הקטע האחרון בסיפור בעצם הוא סוגר אותו, הקטע הוא קטע רומנטי וממש מרגש (כמעט עד דמעות), מבינים בקטע זה כמה האהבה שהייתה ביניהם היא אמתית. ב. הקטע בעצם סוגר עלילה. הקטע מראה בעצם כמה גאס הכיר טוב את הייזל, כמה הוא באמת אהב אותה ודאג לה. בנוסף רואים גם כמה הייזל אהבה את גאס כי לבסוף גם כשהוא לא בחיים אז היא אומרת שהיא אוהבת אותו ושהיא עשתה את הבחירה הנכונה, בתקווה שאולי הוא שומע אותה.
הקטע הראשון שבחרתי הוא הקטע בו תומס מחליט ברגע האחרון לרוץ אל תוך המבוך כדי להציל את חבריו. אני חושב שקטע זה הוא חשוב מכיוון שבו אנו לומדים על אופיו של תומס- אפילו שתומס היה בקושי שבוע במקום, הוא החליט באותו הרגע לסמוך על האינסטינקטים שלו ועל תחושת הבטן שלו, גם אם זה אומר שצריך לעבור על החוקים. תומס הוא בן אדם שלוקח סיכונים, גם אם הוא ישלם מחיר עליהם, ואני חושב שקטע זה מבליט את תכונות המנהיגות שלו. קטע זה תורם לעלילה מכיוון שלאחר שתומס מצליח לשרוד לילה במבוך, מה שעוד לא קרה, הנערים מבינים שתומס הוא לא עוד נער רגיל שבא אל הקרחת ושיש בו משהו מיוחד שיתרום להם בפתירת התעלומה- בסופו של דבר, כך היה כי תומס נהפך להיות רץ והתחיל לחקור את המבוך, ובזכותו הנערים עברו את המבחן.
הקטע השני שבחרתי הוא הקטע בו גאלי משליך סכין לעבר תומס וצ'אק מציל אותו במחיר חייו. אני חושב שקטע זה חשוב מכיוון שהוא העביר לנו כמה חזקה הייתה החברות בין תומס לצ'אק. צ'אק היה מוכן להקריב את חייו בשביל תומס כי הוא ידע שיש סיבה שהוא הגיע לקרחת, ושהוא באמת מיוחד. קטע זה תורם לעלילה בכך שהטראומה הזאת שינתה את האופי של תומס. הוא הבין כמה יקרת ערך הייתה החברות עם צ'אק, כי קשה להשיג חברות אמיתית במקום כזה. בנוסף, צ'אק בדקותיו האחרונות אמר לתומס כמה שהוא היה רוצה לפגוש את הוריו, מה שדרבן את תומס לפתור את התעלומות כדי לפגוש את הוריו של צ'אק במקומו, ולספר עליו.
דו"ח קריאה הרץ במבוך חלק 2 אורי שחר שאלה 3: אני בחרתי את תומס, הדמות המרכזית בסיפור. תומס מתואר כנער בן שש עשרה בגובה של כבערך מטר שמונים ובעל שיער חום. תומס מתואר כנער אמיץ, חכם והרואי. וניתן לראות את כל אלה בלילה בו יצא אל המבוך על מנת להציל את אלבי ומינהו. ניתן לראות את אמיצותו בקור רוחו כנגד המאמללים, את ההרואיות שלו בכך שסיכן את חייב שלו וכמעט מת על מנת להציל את אלבי המעולף ואת חוכמתו בכך שהצליח להערים על המאמללים ולשרוד את הלילה. המניע העיקרי של תומס בהתנהגותו הוא לעזור לחבריו לשרוד את המבוך ולצאת ממנו. אפשר לראות זאת בכך שרוב פעולותיו נעשו על מנת להגן על חבריו כמו היציאה למבוך בלילה. או על מנת לצאת מהמבוך שזו גם עזרה לחבריו בעקיפין כמו שנעקץ על ידי מאמלל על מנת לדעת איך לצאת מהמבוך. תפקידו העיקרי של תומס בעלילה הוא לקדם אותה אל עבר יציאתם מן המבוך. הגעתו של תומס למבוך הייתה התחלת העלילה והביאה באפקט דומינו לשרשרת של אירועים שלבסוף הובילו את הנערים אל מחוץ למבוך. מבלי תומס שיתחיל את כל זה לא הייתה עלילה כלל. הדמות של תומס עוררה בי הזדהות כפי שאני חושב שעוררה גם בהרבה אחרים. הסיבה העיקרית שאני חושב שהרבה אנשים יוכלו להזדהות עם דמותו של תומס היא שתומס מוצג כדמות ללא עבר. כאדם שלא זוכר את עברו ולא מודע אליו הוא לא חייב להיות תינוק חייזר מכוכב אחר, או יתום עם סיפור טראגי וכוחות על. הוא יכול להיות כל אחד ואחד מאיתנו שמצא את עצמו תקוע במקום זר ומוזר. אני חושב שבגלל שאין לא עבר אז כל אדם שקורא את הספר בבית יכול לחשוב שאולי הוא היה בדיוק כמוהו לפני שהתעורר במעלית ובגלל זה מאוד קל להתחבר אליו כי הוא בדיוק כמוני.
יומן קריאה משימה מספר 2 מגיש עילם רפאלי שם הספר: מפוצלים אני בחרתי לעשות את שאלה מספר 1
א. הקטע הראשון שבחרתי קורה בתחילת הספר וזהו היום שבו ביאטריס צריכה לבחור לאיזה פלג רוצה להצטרף אליו ולהישאר בו כל חייה. יום הבחירה הוא יום לאחר מבחן ההתאמה, מבחן ההתאמה הוא מבחן שבודק לאיזה פלג אתה הכי מתאים. ביאטריס היא מפוצלת כלומר מתאימה ליותר מפלג אחד מה שגורם לבחירה שלה להיות יותר קשה. ביאטריס בוחרת מיד אחרי אחיה, כיילב שבחר בפלג אוריינות, הפלג האויב לפלג הקרבה עצמית, הפלג של ביאטריס ומשפחתה. הבחירה של כיילב היממה את המשפחה ואת הפלג דבר שעוד יותר הפריע לביאטריס לבחור את הבחירה הנכונה. כאשר ביאטריס צריכה לבחור היא מתלבטת בין שני פלגים: אומץ לב והקרבה עצמית. היא מתלבטת ביניהם בגלל הסיבות הללו: הקרבה עצמית בשביל להישאר עם המשפחה שלה ולא לאכזב את הוריה כמו אח שלה, אומיץ לב בשביל הנשמה שלה ומה שהיא באת רוצה. ביאטריס בסוף בוחרת באומץ לב דבר שגורם לה להיות שמחה ועצובה באותו הזמן. אני בחרתי בקטע זה מכוון שקטע זה הוא אחד מהקטעים הכי חשובים ומרכזיים בספר והם הקטעים שמאפיינים ושמשנים מקצה לקצה את העלילה ואת הדמויות. ב. הקטע הזה מקדם את העלילה מכוון שבזכותו יש עלילה לספר. אם ביאטריס לא הייתה עוברת לפלג אומץ לב ונשארת בפלג הקרבה עצמת היא לא הייתה עוברת את כל התהליך שהיא עברה והעלילה של הספר לא הייתה מתרחשת כלל. הקטע הוא תורם להתפתחות דמותה של ביאטריס מכוון שביאטריס עברה מפלג לפלג דבר שמצריך שינוי גדול אצל האדם שעובר פלג. א. הקטע השני שבחרתי הוא הקטע בו פור (או בשמו האמיתי טוביאס) לוקח את ביאטריס לנוף הפחד שלו. נוף הפחד הוא מבחן הפועל דרך הדמיה שבוחן אותך על ההתמודדות שלך עם הפחדים שלך. כאשר שניהם נכנסים להדמיה פור וביאטריס מוצאים את עצמם על גשר קטן בין שני בניינים, זהו הפחד של פור מפחדים, הם מבינים שהם צריכים לקפוץ וכך הם עושים. כאשר הם נוחתים הם מוצאים את עצמם בתוך קופסה שהקירות שלה נכנסים פנימה לכיוונם של פור וביאטריס, זה הפחד של פור ממקומות סגורים. אחרי שהם יוצאים מהקופסה פור צריך להרוג אישה חפה מפשע, והפחד האחרון זה הפחד של פור מאבא שלו מרכוס. כאשר פור היה צעיר אבא שלו נהג להכות אותו עם חגורה. בנוף הפחד פור וביאטריס רואים אחד עשר מרכוסים עם חגורה. הם מנסים להצליף בפור עם החגורה אך ביאטריס עוצרת אותם. כאשר שניהם יוצאים מנוף הפחד פור וביאטריס מתנשקים ונהיים חברים. אני בחרתי מרגע זה מכוון שזה רגע תפנית בעליליה שבו פור המדריך הקשוח והאכזר מראה צד חם ואוהב וגם נהיה חבר של הדמות המרכזית בספר ביאטריס. ב. הקטע הזה תורם לעלילה מכוון שבכל סדרת הספרים ביאטריס ופור ביחד, עוזרים אחד לשני ונלחמים אחד בשביל השני ורק בזכות זה שהם ביחד שניהם חיים. קטע זה עוזר גם להתפתחות הדמויות מכוון שכאשר טריס נהיית חברה של פור השינוי שהיא עוברת נהייה גדול בהרבה מכוון שהיא גם אוהבת וגם מפחדת מפור באותו זמן.
קטע 1: הקטע שגברת דודס תוקפת את פרסי א. הקטע נמצא בתחילת הספר, לפני שפרסי מגלה על האלים והמיתוסים. פרסי הולך לבקר במוזיאון יחד עם ילדי הפנימייה ועוד שני מורים; מר ברונר וגברת דודס. פרסי על תנאי, אם יסתבך בצרה יעיפו אותו מהפנימייה. פרסי רב עם אחת מהילדות וגברת דודס קוראת לו לשיחה, פתאום גברת דודס הופכת ליצור מכוער עם טפרים וכנפי עור גדולות, ומתקיפה את פרסי. מר ברונר זורק לפרסי עט והיא הופכת לחרב, פרסי תוקף את היצור במין אינסטינקט והיא מתפוצצת לאפר. קטע זה חשוב בעיני מכיוון שזה הרגע שבו פרסי מבין שהמיתולוגיה היוונית קיימת ואמיתית. ב. אירוע זה מתחיל את העלילה של הספר בלי הקטע הזה לא הייתה מתפתחת עלילה מעניינת- הוא היה עובר לפנימייה אחרת וממשיך בחייו, אבל הוא מתחיל לחשוד ולהסתקרן וכך כל חייו משתנים.
קטע 2: המפגש הראשון עם ארס א. במפגש עם ארס, פרסי, אנבת׳ וגרובר כבר באמצע מסע החיפושים שלהם אחרי הברק הראשון. בדרך לשאול, כשהם אוכלים במסעדת מזון מהיר, ארס בא אליהם ונותן להם משימה להביא לו את המגן שלו. הם משלימים את המשימה ומחזירים לארס את המגן שלו, בתמורה ארס נותן להם תיק וכסף להמשך הדרך, כשהם מגיעים לשאול הם מגלים שארס בגד בהם ובתוך התיק השתיל להם את הברק הראשון של זאוס, בכוונה להפליל אותם בגנבתו (זאוס כבר חשד בפרסי). קטע זה חשוב לדעתי מכיוון שהוא מקדם ממש את העלילה בכך שהוא מסבך את פרסי, אנבת׳ וגרובר בהמון צרות. ב. קטע זה הוא תפנית בעלילה בכך שהם מגלים שארס בוגד באולימפוס ועובד ביחד עם עוד כמה בוגדים בשביל קרונוס. מה שמוביל למשימה שעליה מבוססת כל סדרת הספרים שהיא לעצור את קרונוס מלהשמיד את האולימפוס.
משימה שנייה ספר: מישהו לרוץ איתו מגישה: טל כהנא שאלה שנבחרה: שאלה 3, דמות מרכזית בספר. א. הספר מסופר משתי נקודות מבט שונות, זו של תמר וזו של אסף. עם תמר היה לי קצת יותר קשה להזדהות, כיוון שלמרות מחשבותיה הנוקשות אך האנושיות, המעשים שהיא עושה הם נועזים ואמיצים וכמעט גיבוריים. לעומת תמר, אסף מצטייר כדמות אנושית יותר, שהיה לי קל יותר להזדהות איתה. עם אסף הזדהתי כבר בעמוד הראשון בספר, מבלי שידעתי עליו דבר מלבד שהוא נגרר אחרי כלב, בעודו מנסה להתרכז במרדף, אך ללא הצלחה, כי מחשבות אישיות, שלא מקדמות אותו, תקועות בראשו והוא לא מצליח להיפטר מהן. הזדהתי איתו משום שזו סיטואציה שמוכרת לי, שאני מנסה להתאמן או ללמוד למבחן, ובמקום להתרכז אך ורק במה שאני צריכה באותו הרגע, חודרות לי לראש מחשבות לא קשורות, שתוקעות אותי ומציקות לי. כמו שקורא לאסף עם המחשבות על הוריו, על רלי ועל דפי. אסף הוא נער בן 16, חובב אומנות הצילום, שבחופש הגדול עובד בעירייה. יש לו אחות גדולה בשם רלי ואחות קטנה בשם מוקי. לרלי יש חבר בשם צחי ובשביל המשמש לאסף אח הגדול. מראהו של אסף אופייני לגילו: קצת גבוה מהממוצע, שרירי, עיניים חומות, תספורת בלורית, ולבוש סטנדרטי. אסף הוא ביישן, ולכן מתקשה לפתח שיחות ולהתחיל אותן. ניתן לראות זאת בפגישתו עם תיאודורה כאשר הוא מרגיש שלא בנוח אך לאט לאט נפתח ומשתף אותה, ולמרות שהוא נתקע לפעמים הוא מופתע מעצמו שהוא מצליח לדבר בשטף כזה ולספר על עצמו. אסף מעיד על עצמו שבתחילת הסיפור, היה עושה מה שאומרים לו בלי לחשוב על זה יותר מדי, כמעט כמו רובוט, ובמשך הסיפור הוא חושב על כל דבר שהוא עושה. במהלך החיפוש אחר תמר, אסף נהיה נחוש, חדור מטרה, ולא מוותר לרגע, גם כשקשה וכשנראה שהמבוי סתום, והוא מוצא כיוון חדש (או שהכיוון מוצא אותו). לאור המקרים וההסתבכויות בדרך, אסף מתפקח, ושם לב לדברים הקטנים, השוליים כביכול. בזה עוזר לו תחביב הצילום משום שהוא רגיל להתייחס גם לפרטים הקטנים שבנוף או בתמונה. בניגוד לתחילת הסיפור, שאסף יוצא למסע בחוסר רצון ובלית ברירה, בהמשכו הוא נהיה הרפתקן וסקרן, וכבר רוצה לפגוש את תמר ולהבין מי היא ומה היא. אסף מכיר אנשים חדשים שנפתחים בפניו והוא בפניהם. הוא מתבגר, וניתן לראות זאת בדרך שבה הוא לוקח דברים, ברגישות שלו בעניין רלי וצחי ובשיחה עם רועי. בזמן השיחה הקצרה עם רועי, כאשר אסף עומד על שלו בעניין רלי ומבין שרועי והוא כבר מזמן לא באמת חברים, יכולתי לראות את השינוי שעבר, את הבגרות ואת הכנות עם עצמו. לרגעים אפילו הערצתי אותו. אסף כבר פחות מפחד מהמחשבות החודרות לראשו, אלא חושב עליהן, מרגיש אותן, ומנווט אותן לפי רצונו. אם פעם המחשבות שלטו בו והפריעו לו, במהלך הסיפור הוא מתיידד איתן ויודע להביא אותן לטובתו. בנוסף, אסף מתחיל להתאהב בתמר עוד לפני שהוא ממש מכיר אותה, ולמרות שהוא לא מזהה אותה וההיכרות ביניהם מתחילה 'ברגל שמאל', הוא מצליח להתגבר על המבוכה, לדבר איתה, ואף להישאר לעזור לה. בנוסף, נראה שהקשר ביניהם לא נגמר והם מדברים על העתיד, ובו הם מדברים על תוכניות משותפות כמו לבוא לראות הופעה של תמר ועוד.
ב. לדעתי, במשך הסיפור אסף מונע ממשאבים שונים. בהתחלה, הוא נשלח לחיפוש מנגד רצונו, ומה שמניע אותו זה חוסר הברירה, אך בהמשך, כשהוא מגלה על תמר פרטים שמעניינים אותו, הוא מסוקרן לפגוש אותה ולהכיר אותה ורוצה להמשיך בהרפתקה שאליה נכנס. לקראת סוף המסע, עוד לפני שפגש אותה, אסף מתחיל להתאהב בתמר, ואז הוא מונע גם מאהבה.
ג. כפי שצויין, דמותו של אסף עוררה בי הזדהות, משום שהוא אנושי ודומה לי בתחומים מסויימים. ישנן בעיות שהוא מציין שמפריעות לו באישיות שלו או בהתנהגות שלו שהיו קיימות או ישנן עדיין אצלי. נכון יהיה לומר שבמידה מסויימת למדתי מאסף דרכי התמודדות, ובעקבות רגישותו לסביבה והתייחסותו לעצמו למדתי ממנו גם דרכי התנהגות. דמותו של אסף חשובה לעלילה משום שאם לא היה קיים, כל הסיפור לא היה קורה ולא הייתה עלילה. בנוסף, אסף מכניס לסיפור רבדים ושאלות אנושיות יותר ומאזן את דמותה של תמר. אם הדילמות והבעיות של אסף לא היו קיימות בסיפור, הסיפור היה מרגיש בדיוני יותר ולא מציאותי. בנוסף, אסף נשאר רגיש ואכפתי לצד קושי שהוא חווה, וקל להזדהות איתו, עם הדברים שקורים לו ועם דרכי ההתמודדות שלו שהן לפעמים בלהדחיק. לדעתי, חשוב שבסיפור תהיה דמות אנושית יותר, שניתן להזדהות איתה ולהרגיש שאתה עובר את המסע יחד איתה, ובספר זה אסף שימש לי כדמות זו.
אני שולח את זה בשם רתם קלמי. משימה שנייה- שאלה 6: השוואה בין הספר לסרט שומרת אחותי
לאחר קריאתו של הספר ראיתי את הסרט עם אחותי, שלא קראה את הספר. ההבדלים המשמעותיים בין הספר לבין הסרט התגלו לי רק לאחר שיחה מעמיקה עם אחותי על הרושם שהסרט השאיר עליה ועל המשמעות שעומדת מאחוריו.
בספר הסופרת בוחרת בעזרת העלילה והדגש אותו היא שמה על הפרטים להעלות שאלות מהותיות ומוסריות על הבחירה של ההורים ובסרט ישנה תחושה שאין דיון על כך. הספר מלא בפרטים ומפרט יותר על הדמויות. יש דמויות שלא מופיעות בסרט כלל ויש דמויות שהתפקיד שלהם הצטמצם. בסרט קייט היא הדמות הראשית והיא תופסת את רב זמן המסך כמוה גם אנה מוזכרת רבות אבל ניתן לומר שהיא הדמות המשנית, בספר הרגשתי שמצב הוא הפוך. בנוסף, האח של הבנות ג׳סי רק מוזכר ולא תופס חלק משמעותי בעלילה בזמן שבספר מספרים באופן מפורט על הקושי שלו ועל השינוי שהוא עובר לאורך אותה תקופה. ישנן דמויות נוספות שהבמאי בחר להעלים אותן לגמרי כמו לדוגמא העובדת הסוציאלית ג׳וליה שבספר היא דמות משמעותית שדרכה ניתן להבין הרבה על הבעיות הפסיכולוגיות שעוברות על המשפחה בעקבות ההחלטות שהם עשו.
השוני הגדול ביותר בין הספר לסרט הוא הסוף. בספר הסוף הוא דרמטי ומשמעותי אנה והעורך דין שלה זוכים במשפט כנגד ההורים שלה. לאחר הזכייה בנסיעה ברכב בדרך חזרה מבית המשפט הם מעורבים בתאונת דרכים ולאחר ניסיונות להצילה בבית החולים אנה מתה ומשמשת כתורמת איברים לאחותה קייט. הסוף בספר מייצר ביקורת על המצב בו שימשה אנה מהזמן שבוא הייתה תינוקת כ״מצילה״ של אחותה ועכשיו גם במותה היא לא הצליחה להתנתק מהתפקיד הזה. בסרט הסיפור מסופר מנקודת המבט של קייט והסיפור נגמר כאשר היא בת 21 ובריאה.
בסרט הסוף הוא שונה לחלוטין. קייט נפטרה ממחלת הסרטן. זהו סוף המציג את הסיפור התרחיש המובן מאליו ובכך הוא לא מעלה את השאלות הקשות והביקורת שעולה מהסוף המפתיע אותו כתבה הסופרת בספר המקורי.
השוואה בין העלילה בספר לזאת שבסרט. כפי שציינתי ישנו שוני רב בפרטים בין הספר לסרט אציג מספר נקודות נבחרות להשוואה בסיפור:
בספר אנה בת 13 ובסרט היא בת 11. גם בספר וגם בסרט אנה ממשכנת את השרשרת שלה בכדי שיהיה לה כסף לעורך דין. ומספרת איך ומדוע היא נוצרה, זאת אומרת מאיזו סיבה ולאיזו מטרה בנוסף היא מציגה את המשפחה שלה. בסרט אנה מספרת ששרה עזבה את העבודה כדי לטפל בקייט אך בספר נכתב כי שרה עזבה את העבודה בכדי לטפל בילדים כאשר ג׳סי נולד. בסרט שרה, האם, מקבלת את הזימון לבית המשפט כאשר היא נמצאת בבית החולים ליד מיטתה של קייט ובספר האם יחד עם אנה נמצאות בבית החולים ליד מיטתה של קייט והשריף נותן לאם את הזימון. בסרט המשפחה מדברת יחד על רצונותיה של אנה ועל הדרישה שלה להיות האחראית על גופה. בספר נכתב כי רק זוג ההורים מנהלים שיחה על כך עם אנה. בסרט ישנה סצנה שבה קייט בוכה שהיא מכוערת בגלל שיש לה קרחת ולאות הזדהות האם עושה קרחת ויחד כל המשפחה יוצאת לבלות. בספר העלילה מעט שונה גם האם וגם קייט מגלחות את ראשן ויחד הן יוצאות לבלות יחד מגולחות ראש. הסוף הוא החלק השונה המשמעותי ביותר : בסרט ישנה סצנה בה אנה וקייט משוחחות ואנה מבטיחה לקייט שהיא תמות כפי שביקשה. הסרט נגמר בלוויה לקייט. לאחר מכן מציגים מה קרה למשפחה לאורך השנים: שרה חוזרת לעבודה, בריאן משנה את עבודתו ועובד עם נוער וג'סי חוזר לדרך הישר לבית הספר. לעומת זאת בספר אנה נהרגת בתאונת דרכים לאחר שזכתה במשפט על זכויותיה על גופה. היא נלקחת לבית החולים ותורמת כליה לאחותה. הסיפור מסופר על ידי קייט שהבריאה בזכות אחותה שנהרגה בתאונה, היא מורה לבלט בריאה ובת 21.
משימה שנייה על "ההוביט"
השבמחקהמאבק אותו אני בחרתי הוא המאבק עם גולום. במאבק זה בילבו,לאחר שמצא טבעת ושוטט במערות הגובלינים, מוצא אגם תת קרקעי שעליו שומר יצור מעוות בעל עניים גדולות בשם גולום שממשיך מאיזו שהיא סיבה לצעוק "יקירתי" שוב ושוב. גולום, השומע את בילבו מתקרב, מחליט לשחק איתו משחק חידות שאם בילבו יפסיד יאכל גולום את ההוביט המסכן.
המשחק הולך כך, הראשון שואל חידה והשני צריך לענות תוך דקה ואם לא יפסיד. לאחר שהשני ענה על החידה הוא שואל חידה והראשון צריך לענות, וכך הלאה עד שמישהו יפסיד.
לאחר החלפה של כמה חידות (וכמה ניחושים מוצלחים) בילבו ממשש בכיסו ונזכר שיש לו טבעת בכיס, מתוך בהלה, מפני שנגמרו לו החידות, שאל בפתאמיות "מה יש לי בכיס?" גולום מנחש שוב ושוב עד שנגמר לו הזמן והפסיד. גולום התעצבן מפני ששאלתו של בילבו היתה לא הוגנת והחל לרדוף אחריו. בילבו ברח במעלה ההר עד שהגיע קרוב למגורי הגובלינים שם הבין, לצערו הרב, שלא יוכל להמשיך.גולום החל להתקרב אליו במהירות. ובילבו, שהתכונן לגרוע מכל, שם בטעות את הטבעת על אצבעו. גולום החל להאט ונראה מבולבל בילבו לא הבין למה עד שהסתכל על עצמו ושם לב שהוא למעשה בלתי נראה! גולום הגיע למקום בו בילבו עמד ממש מטרים ספורים ממנו והבין שלבילבו יש את הטבעת (שלה הוא קרא כל הזמן יקירתי) וחזר בתסכול אל אגמו
מאבק זה נותן לבילבו את הכלי הכי שימושי במסע שלו,הטבעת. עם בילבו שם את טבעת זו יהפוך לבלתי נראה לחלוטין. טבעת זו עוזרת לו במהלך דרכו מספר פעמים, למשל שהיה צריך להציל את חבריו הגמדים מעכבישי ענק או לשחרר אותם מכלאם של האלפים. טבעת זו היא גם איבר מפתח בטרילוגיית שר הטבעות מפני שהיא שייכת לסאורון, הנבל של טרילוגייה זו
יפה אפק, אך היית צריך להעמיק ולמקם את המאבק בעלילה.
מחקדוח קריאה- משימה 2
השבמחקבחרתי בשאלה 3.
3). הדמות שבחרתי היא הדמות הראשית של הספר וקוראים לו תומס.
א). תומס הוא נער בסביבות גילאי ה16 בעל מבנה גוף ממוצע.
תומס מאוד סקרן ולא אוהב את אי הידיעה, בספר אנו רואים שהוא כל הזמן מנסה להבין איך יוצאים מהמבוך אפילו שכבר 3 שנים ניסו ללא הצלחה ועל הדרך גם לנסות להיזכר מיהו בכלל.
תומס הוא מנהיג מלידה, הוא הצליח להגיע למקום בלי לדעת מי הוא בכלל ולהצליח בקצת מאוד זן להציל אותו ואת חבריו.
ב). לדעתי המניע העיקרי של תומס הוא אי הידיעה על עצמו וסביבתו והרצון העז לדעת הכל.
כאשר תומס זינק לתוך המבוך שנייה לפני שהדלתות נסגרו זה היה משני מניעים להציל את חבריו ולנסות להבין מה קורה שם.
תומס לא וויתר אף פעם גם כשבסוף הספר החליטו רוב הנערים בקרחת להגלות אותו למבוך ובכך להרוג אותו הוא לא וויתר ועשה מהפך ובזכותו הציל את הנערים שהלכו אחריו.
ג). תפקידו של תומס בעלילה היה בעצם להציל את הנערים מהקרחת ולהצליח לצאת מהמבוך.
בוני המבוך ותכנית הצלת המין האנושי עבדו ביחד עם תומס לפני הספר וכאשר ראו שהנערים לא התקדמו לשום מקום הם שלחו את תומס לעזור להם ולהנהיג אותם (הם מחקו לו את הזיכרון) וזה עבד, בזכות תומס הצליחו לצאת מהמבוך ולהינצל.
הדמות עוררה בי הזדהות רבה מכיוון שמשום מקום וללא ידע בסיסי על מי הוא בכלל ואיך הוא הגיע לשם הוא הצליח לעשות את הבלתי יאומן ולצאת מן המבוך ולהציל את עצמו ואת שאר הנערים דבר זה הלהיב אותי מאוד ודמות זו בכללי מסקרנת אותי.
תומס עורר בי הזדהות.
תשובתך יפה מאוד עתי. עם זאת, היה מקום להדגים יותר את קביעותיך.
מחקמגיש:ליאור ששון
השבמחק(1)
הקטע הראשון שבחרתי הוא שיחה בין חברי הריפורם קלאב, בשיחה הם מדברים על כך שלגנב יהיה יותר קשה להתחבא משום שיותר קל להגיע ממקום למקום בעולם במהירות, לטענתם של חלק מחברי הריפורם קלאב, ניתן להקיף את העולם בשלושה חודשים, אך פיליאס פוג ועוד אחד מחבריו טוענים שניתן להקיף את העולם בשמונים יום בלבד, " 'יש להודות, אדון ראלף, שמצאת דרך משעשעת לומר שהאדמה קטנה! ומפני שבימנו מקיפים אותה בשלושה חודשים' 'בשמונים יום בלבד' אמר פיליאס פוג".לדעתי קטע זה חשוב משום שהוא מחבר בין ההקדמה לבין קטעים רבים בסיפור, למשל, הגניבה עליה מתווכחים חברי הריפורם קלאב גורמת לכך שהבלש פיקס יחשוד בפוג ויעקוב אחריו מסביב לעולם, בנוסף הגניבה היא זו שהציתה את הוויכוח בין חברי הריפורם קלאב שהוביל להתערבותם עם פיליאס פוג. קטע זה תורם לעלילה בכך שלאחר שטען פוג שניתן להקיף את העולם בשמונים יום בלבד, חבריו לא האמינו ולכן הוא יצא למסע עליו מסופר בסיפור בכדי להוכיח להם שניתן להקיף את העולם בשמונים יום, קטע זה מחבר בין הגניבה שהתרחשה באנגליה, עליה מסופר לנו בתחילת הספר, לבין המסע שהחליט פיליאס פוג לצאת אליו.
הקטע השני שבחרתי הוא בסוף, לאחר שהשלים פוג את מסעו מסביב לעולםבשמונים יום, הולך פספרטו לכוהן דת להודיע על כך שהוא מעוניין בחתונה עם מרת אאודה (הבחורה שהצילו פוג ופספרטו) ביום שלמחרת, אך כוהן הדת אומר לו שהוא לא יכול, משום שהיום שלמחרת הוא ראשון, פספרטו, מוכה תדהמה משום שהוא, ופוג היו סבורים שהם הגיעו ביום ראשון, וכשהסתבר לפספרטו שהם הגיעו ביום שבת, הוא רץ במהירות לפיליאס פוג להודיע לו על כך, " 'אדוני,' גימגם פספרטו, 'חתונה בלתי אפשרית'. 'בלתי אפשרית?' (אמר פוג), 'בלתי אפשרית מחר' (אמר פספרטו) 'מדוע?' (שאל פוג) 'מפני שמחר יום ראשון!' 'יום שני' השיב מר פוג. 'לא, היום שבת' ". בחרתי בקטע זה משום שהוא מראה שגם פוג שנחשב לאדם דייקן, טעה. קטע זה מעביר מסר שגם הדייקן ביותר יכול לטעות, ושטעויות לא חייבות להיות דבר רע, כפי שניתן לראות בסיפור, הגעתו של פוג מוקדם מן המתוכנן לא פגעה בהצלחתו, להפך, היא הפכה את הדבר למרשים יותר.
יפה ליאור. בחירותיך טובות והסברתן אותן מצויין!
מחקמגיש:ליאור ששון
השבמחק(1)
הקטע הראשון שבחרתי הוא שיחה בין חברי הריפורם קלאב, בשיחה הם מדברים על כך שלגנב יהיה יותר קשה להתחבא משום שיותר קל להגיע ממקום למקום בעולם במהירות, לטענתם של חלק מחברי הריפורם קלאב, ניתן להקיף את העולם בשלושה חודשים, אך פיליאס פוג ועוד אחד מחבריו טוענים שניתן להקיף את העולם בשמונים יום בלבד, " 'יש להודות, אדון ראלף, שמצאת דרך משעשעת לומר שהאדמה קטנה! ומפני שבימנו מקיפים אותה בשלושה חודשים' 'בשמונים יום בלבד' אמר פיליאס פוג".לדעתי קטע זה חשוב משום שהוא מחבר בין ההקדמה לבין קטעים רבים בסיפור, למשל, הגניבה עליה מתווכחים חברי הריפורם קלאב גורמת לכך שהבלש פיקס יחשוד בפוג ויעקוב אחריו מסביב לעולם, בנוסף הגניבה היא זו שהציתה את הוויכוח בין חברי הריפורם קלאב שהוביל להתערבותם עם פיליאס פוג. קטע זה תורם לעלילה בכך שלאחר שטען פוג שניתן להקיף את העולם בשמונים יום בלבד, חבריו לא האמינו ולכן הוא יצא למסע עליו מסופר בסיפור בכדי להוכיח להם שניתן להקיף את העולם בשמונים יום, קטע זה מחבר בין הגניבה שהתרחשה באנגליה, עליה מסופר לנו בתחילת הספר, לבין המסע שהחליט פיליאס פוג לצאת אליו.
הקטע השני שבחרתי הוא בסוף, לאחר שהשלים פוג את מסעו מסביב לעולםבשמונים יום, הולך פספרטו לכוהן דת להודיע על כך שהוא מעוניין בחתונה עם מרת אאודה (הבחורה שהצילו פוג ופספרטו) ביום שלמחרת, אך כוהן הדת אומר לו שהוא לא יכול, משום שהיום שלמחרת הוא ראשון, פספרטו, מוכה תדהמה משום שהוא, ופוג היו סבורים שהם הגיעו ביום ראשון, וכשהסתבר לפספרטו שהם הגיעו ביום שבת, הוא רץ במהירות לפיליאס פוג להודיע לו על כך, " 'אדוני,' גימגם פספרטו, 'חתונה בלתי אפשרית'. 'בלתי אפשרית?' (אמר פוג), 'בלתי אפשרית מחר' (אמר פספרטו) 'מדוע?' (שאל פוג) 'מפני שמחר יום ראשון!' 'יום שני' השיב מר פוג. 'לא, היום שבת' ". בחרתי בקטע זה משום שהוא מראה שגם פוג שנחשב לאדם דייקן, טעה. קטע זה מעביר מסר שגם הדייקן ביותר יכול לטעות, ושטעויות לא חייבות להיות דבר רע, כפי שניתן לראות בסיפור, הגעתו של פוג מוקדם מן המתוכנן לא פגעה בהצלחתו, להפך, היא הפכה את הדבר למרשים יותר.
מגיש: עידן איזמירלי
השבמחקשאלה 4
א)בחרתי להתמקד במאבק בין נתע"ב לתומאס. נתע"ב רוצים שתומאס יחזור כי המוח שלו הוא הנתון האחרון שחסר להם כדי להשלים את התרופה אך תומאס חושב שזו עוד תרמית של נתע"ב. תומאס נחוש בדעתו להתחמק מהם ובסוף גם משמיד את המטה שלהם.
במהלך הסיפור תומאס בורח מנתע"ב ועושה ככל שביכולתו כדי שלא ימצאו אותו. בשלב מסוים, שאני חושב שהוא נקודה חשובה מאוד במאבק, נתע"ב מוצאים אותו ומשתמשים ברובוט כדי לתקשר אתו, ואומרים לו שהוא צריך לחזור כי המוח שלו הוא הרכיב האחרון שהם צריכים לתרופה. תומאס משקר ואומר שהוא יחשוב על לחזור למרות שכבר החליט שלא. בהמשך תומאס מתכנן ומצליח להשמיד את נתע"ב בעזרת ארגון ימין-הצדק.
הסיבה העיקרית שתומאס לא מסכים לחזור היא כהוא חושב שמשקרים לו למרות שנתע"ב עשו כל מה שיכלו כדי להוכיח לו שלא. בסופו של דבר הסתבר שהם באמת היו צריכים את המוח של תומאס אך הוא היה נהרג בתהליך הוצאת המידע.
ב)המאבק הזה תורם מאוד לעלילה כי הוא הגורם העיקרי בה. הרצון לברוח מנתע"ב הוא המניע העיקרי של הדמויות בספר ושל תומאס. בנוסף הדמות של תומאס נבנית בעיקר סביב זה שהוא שונא את נתע"ב ולא בוטח בהם, ולמעשה רוב המחשבות שלו בסיפור הם על הנושא הזה.
מבחינה אישית אני רוצה להוסיף שכשאמרו לתומאס שהמוח שלו הוא הגורם האחרון אני הבנתי סופית שאני בצד של נתע"ב במאבק. אני חושב שבספר היה מאוד ברור שנתע"ב לא משקרים הפעם ושאפילו אם הם משקרים אז זה סימן שתומאס מעולם לא ברח מהם לכן אין לו מה להפסיד מלבוא. בנוסף לדעתי זה הגיוני מאוד שאדם אחד ימות כדי להציל את האנושות ושהעובדה שתומאס מתעקש לא לחזור היא אחד המעשים הכי אנוכיים שאפשר לעשות.
הסיכום לתשובה מעניין! תשובתך יפה מאוד, אם כי היה מקום להדגים יותר את קביעותיך
מחקתגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקאורי שרמייסטר
השבמחקהספר – בן נפטון ( הספר השני בסדרת – "גיבורי האוליפוס")
אני בחרתי בשאלה מספר 3.
הדמות אותה בחרתי להציג היא פרסי ג'קסון.
א. פרסי מתואר בתור נער בסביבות הגיל 16 -18 , עם שיער שחור ועיניים בצבע "טורקיז ים". פרסי כמו רוב בחצויים סובל מדיסלקציה והפרעות קשב וריכוז , הדיסלקציה נגרמת מכך שהמוח של החצויים מיועד לקרוא ביוונית עתיקה. הפרעות הקשב והריכוז נגרמות מזה שהחצויים נולדו כדי להילחם . "אבל מר ברונר ציפה ממני לאותם ביצועים כמו כל האחרים, למרות שיש לי דיסלקציה והפרעות קשב ובחיים לא הוצאתי יותר מ-70. הוא לא ציפה שאהיה טוב כמוהם; הוא ציפה ממני שאהיה יותר טוב." (את זה פרסי אמר בסדרה הקודמת לפני כן , שם הוא הדמות הראשית . הספרים הקודמים נחוצים להבנת פרסי לעומקו. )
פרסי ג'קסון הוא מנהיג מלידה , עם כשרונות רבים כמו דיבור אל חיות ים , סוסים ושליטה במים ורעידות אדמה .
בספר הזה פרסי אינו זוכר מי הוא ולכן נאלץ להסתמך על האינסטינקטים שלו , במהלך הספר הוא מגלה מחדש את כישרונותיו ואת יכולתו כמנהיג , על חברי הצוות שלו סומכים עליו להחליט את ההחלטות הקשות ולהוביל במקרים ללא מוצא .
החולשה הכי גדולה ואולי גם היתרון הכי גדול של פרסי היא הנאמנות שלו לחבריו , פרסי לעולם לא ישאיר חבר מאחור גם אם זה אומר שהמשימה תיכשל.
ב. לדעתי אינו מניע אחד עיקרי להתנהגותו של פרסי אלא כמה .
הראשון – פרסי רוצה נואשות לחזור לביתו, "מחנה החצויים" ולחברתו אנבת' לכן הוא מנסה להשיג רמזים על חייו הקודמים ולעיתים מצליח.
השני – פרסי הוא מנהיג מלידה לכן כל מה שהוא עושה הוא עושה בכדי להגן על חבריו ולצלוח את מסע החיפושים .
ג. תרומתו של פרסי לקידום העלילה היא כזו : פרסי הוא אחד משבעת החצויים של הנבואה הגדולה ובעצמו הוא אחד מהחצויים החזקים ביותר ב100 השנים האחרונות (זה מוזכר בספר. דבר זה גם גורם בהמשך לקרב בין ג'ייסון גריס החצוי אשר גם הוא אחד מהחצויים החזקים במאה האחרונה , דבר זה גם מוזכר בספר על ידי הרשע אומר לפרסי "גאיה שונאת אותך יותר מכל השאר , מלבד אולי החצוף ההוא ג'ייסון גריס") . כשפרסי יוצא למסע החיפושים הוא יוצא עם עוד 2 נערים – פרנק ז'אנג והייזל לבסק. במשך כל הדרך ישנם השכרות לכך שפרסי חשוב מאוד לגאיה ( אלת האדמה אשר רוצה להשמיד את העולם) בתור פיון ושכוחו הוא גדול מאוד .
בתור גיבור של ספר פנטזיה קשה מאוד להזדהות עם פרסי , אחרי הכל הוא גיבור שמציל מידי יום אנשים רבים .נכון יותר להגיד שאני התחברתי לפרסי , אני מרגיש שכל הדברים שהוא עושה הם הדברים הנכונים ושכאשר הוא עושה אותם הוא עושה אותם בצורה הכי טובה שאפשר .
תשובתך מצויינת, אורי. עם זאת, כדאי היה להדגים יותר את קביעותיך.
מחקתגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקמגיש - ריף אברהם
השבמחקבחרתי בשאלה 1
הקטע הראשון שבחרתי לרשום עליו הוא מציאת מספר חמש הילד החייזרי האחרון שנותר בכדי שהם כולם יהיו ביחד, וזה חשוב להם שהם יהיו ככולם ביחד כדאי שהם יהיו בשיא הכוח ואז יהיה להם סיכוי המלחמה נגד המוגדוריאנים ונגד מנהיגם סטרקוס רא
הסיטואציה שמתוארת בקטע היא שמספרים ארבע שש ושרה (החברה האנושית של מספר 4) מתארגנים לאסוף את מספר חמש כל אחד מכין את נשקו, בתוך היער ששמו פוק הם מכינים את נשקיהם למקרה שהמוגדוריאנים עקבו אחריהם או גילו את הדו שיח שהיה ביניהם לבין חמש ובאו לעשות להם מארב במטרה למנוע מהם לחזור ולהתקבץ כחבורה חזקה. אחר כך החבורה מסתכלת מתוך היער על ילד שנראה בערך בגילם יושב בחשיכה ואז מספר ארבע הניח שזה חמש אז הוא רץ אליו חמש בהתחלה מעט נרתע ונלחץ אבל אחרי שג'ון (מספר 4) הראה לו את הצלקות שלו הם התיידדו ואז גם הבנות שהיו ביער יצאו ואמרו לו שלום ואז נגמר הקטע.
הקטע תורם לעלילה בכך שכבר מהספר הקודם מטרתם האחרונה של הלורים היא למצוא את מספר חמש ואז להיות חבורה אחת של כול הלורים על כדור הארץ שיכולה לאחד ולהקים לתחייה את כוכב הלכת לוריאן על ידי השמדת הגזע המוגדוריאני ובערך באמצע הספר הזה הם מצליחים למצוא את חמש להשלים את משימתם.
הקטע השני שבחרתי ההוא החלק שבוא החבורה יוצאים למשימה כלשהיא ובמשימה הזאתי הם מגלים שחמש עבר שטיפות מוח אצל המוגדוריאנים כשהוא היה בשבי ושם הם שכנעו אותו שאין ללורים סיכוי ושכדאי לו להצטרף למוגדוריאני ולנצח איתם.
בקטע מתואר קרב בין מספר חמש שש תשע ושמונה נגד תנין בעל שלושה ראשים וכנפיים הקרב מתקדם, ומספר שמונה נפצע אז מספר שבע באה לרפא אותו (כי ריפוי זה אחד הכוחות שלה) ואז גם תשע וגם שש נלחמים מולו ולא מצליחים ואז פתאום חמש מוציא חליל ומתחיל לחלל והחיה המפחידה משתחווה לו אחרי ויכוח קצר למה חמש לא עשה זאת לפני כן , הם מבקשים מחמש להרוג את המפלצת אז חמש מתקרב למפלצת שלידה עומדת גם שש ואז חמש אומר " אני יצרתי את הברייה האומללה המעט שאני יכול לעשות זה להרוג אותה " ואז הוא נותן אגרוף לשש בפרצוף מעלף אותה, וכך מסתיים הקטע.
הקטע הזה תורם לעלילה בכך שהוא גורם תפנית בעלילה כי בקטע הקודם ועד הקטע הזה הם חשבו שחמש יעזור להם לנצח את המלחמה ושהוא יהיה כוח עזר משמעותי אבל בקטע הזה הוא חושף בפניהם את האמת שכל הזמן הזה הוא היה מרגל לטובת המוגדוריאנים והוא חשף בפני המוגדוריאאנים את כול סודות הלורים ואת כול החולשות שלהם הקטע הזה גורם לתפנית ומתסיס את העלילה מחדש.
ריף, בחרת קטעים טובים ונימקת היטב את תרומתם לעלילה. עם זאת כדאי היה להתייחס לתרומתם גם להתפתחות הדמויות ולהקפיד יותר על ניסוח.
מחקיומן קריאה נועה וולף
השבמחקאני בחרתי בשני קטעים חשובים מהספר שלי:
א.בסיום הספר, קאתרינה אשתו של ורמר קוראת לחריט ומספרת לה כי ורמר נפטר והשאיר לה את עגילי ושרשרת הפנינה (שלבשה בציור שצייר). קאתרינה, למרות שלא חיבבה את חריט, נתנה לה את תכשיטי הפנינה. חשוב להזכיר כי תכשיטים אלו היו של קאתרינה במקור והיא לא אהבה את הרעיון שחריט תקבל את התכשיטים שלה, אך, מילאה את בקשתו האחרונה של בעלה מכיוון שאהבה אותו וכיבדה אותו.
למרות זאת, יחסיה של קאתרינה לחריט עדיין היו מזלזלים ולא נעימים.
לדעתי, אירוע זה חשוב מכיוון שהוא סוגר מעגל מתחילת הספר והמשכו מכיוון שזהו הרגע הסוגר את יחסיהם של חריט וורמר שהיו יוצאי דופן- יחסים שלא היו קורים עם משרתת אחרת.
בנוסף, אני חושבת שקטע זה חשוב מכיוון שהוא מראה את היחסים של קאתרינה וחריט שלא השתנו במהלך הספר, קאתרינה עדיין לא מחבבת את חריט.
קטע נוסף שבחרתי הוא ההגעה של חריט למרתף בבית שבו שירתה כמשרתת. חריט ישנה במרתף זה בתחילת שהותה בבית.
חריט מגיעה ל"חדר שלה" לאחר יום ראשון בביתה החדש, שבו עבדה קשה והקשיבה למטלות שהוטלו עלייה. בחדרה, היא מתארגנת לשינה. אך, לפתע חריט מבחינה בציור תלוי בחדר. בציור היה זה ישו מצויר.
מכיוון שחריט היא פרוטסטנטית "פחדה" מתמונתו של ישו שמצאה בחדר.
פרוטסטנטים לעומת קתולים (ורמר ומשפחתו) מאמינים כי צריך להאמין ברעיונות הדתיים אך לא לתת חשיבות לתמונות, פסלים או דברים מוחשיים כלשהם ולכן, חריט לא אהבה את התמונה שהייתה תלויה בחדרה- תמונה של צליבת ישו.
לאחר מכן, ישנה רע בלילה זה ורצתה אפילו להזיז את התמונה הרחק ממנה, אך, חששה כי מישהו ישים לב לכך שהתמונה איננה.
אני חושבת שקטע זה חשוב כי הוא מראה את השוני של חריט מהאחרים בביתה החדש ואת ההתמודדות שלה עם "חייה החדשים". בנוסף, לדעתי הקטע מסמל את השינוי שעברה חריט ואת הרגשתה בקשר לזה.
ב. הקטע הראשון תורם לעלילה בכך שקטע זה מסיים את הסיפור במין הרגשה נעימה של סיום היחס בין האדון והמשרתת.
בנוסף, קטע זה מראה בגלוי את היחסים בין הדמויות שהגיעו לשיא. זאת אומרת, כי היחסים בין קאתרינה ולחריט לא השתנו במידה רבה במהלך הסיפור והן עדיין לא מחבבות אחת את השנייה, אך, היחסים בין ורמר לחריט היו יחסים מיוחדים ויחסיהם התפתח במהלך הסיפור.
הקטע השני תורם לספר בכך שהוא מראה את השינוי שחריט עברה באורח חייה והתמודדות שלה עם דברים אלו. חריט היא פרוטסטנטית ואילו אדונה ומשפחתו אינם, ולכן היא עוברת שינוי בחייה. חריט צריכה להשתלב בחייה החדשים, אפילו כפרוטסטנטית.
קטע זה מראה את ההסתגלות של חריט למצב החדש. בקטע זה חריט מבינה את השוני שלה לעומת משפחת אדונה.
תשובה מצויינת, נועה
מחקמשימה 2 יומן קריאה- "המפתח":
השבמחק1א.
קטע ראשון:
חלק מהנבחרות והחברים שלהם עושים סיאנס בכדי לנסות לדבר עם הנבחרים המתים. הם לא יודעים אם יצליחו או לא אך הם חייבים לנסות.
בקטע אידה מופיעה בתוך גופה של מכשפת מתכת אחת וכך מדברת עם הנבחרות.
הם משלימים פערים, תוך אי ידיעה של כמה זמן יש להם. הנבחרות מספרות לאידה על תוכניתן להתאחד עם הנבחרים, ועל זה שאידה חייבת למצוא את שאר הנבחרים. אידה מספרת להם למה השומרים רימו גם אותה, מספרת להם דברים חשובים שגילתה ועל ארץ הגבול.
לדעתי קטע זה חשוב מכיוון שזה החלק שבו הבעיות מתחילות להיפטר, והם מוכיחים שכן יש סיכוי שהנבחרים הם שיסגרו את המעגל ויצליחו במשימתם כי הם כן יכולים לתקשר עם שאר הנבחרים.
הוא חשוב בעיניי גם כי הוא נותן תקווה- גם לנבחרות, גם לאידה, אליאס ורבקה וגם בעצם לשאר כדה"א- תקווה שהם יצליחו במשימתם ויצילו את כדה"א.
קטע זה הוא המפתח לשאר בעיותיהן, מרגע זה הכל מתחיל להיפטר והסיום מתחיל.
אני מאוד אוהבת את הקטע הזה כי הם מצליחים נגד כל הסיכויים.
קטע שני:
בקטע מסופר על המשפט שעשו נגד אריק, רובין וקווין.
בספר הקודם אריק, רובין וקווין פרצו לדירה של לינאה, הרסו אותה וניסו להרוג את לינאה (בגלל ש״שנאו״ אותה. אריק התעלל בלינאה ובאליאס (שהיה חי) כי היו שונים וחבריו היו שותפים למעשים אלו).
בקטע מסופר על המשפט שלהם, שבו טענו בהתחלה שהם חפים מפשע אך באמצע (בתחילת הקטע שבחרתי) אנה קארין מופיעה ועוזרת ללינאה בעזרת כוחותיה. למרות שהזהירו אותן מראש שאסור להן להשתמש בכוחות שלהן, ושהן ייענשו הן עוזרות אחת לשנייה כדי שהצדק ינצח. אלו שהזהירו אותן חטפו את אנה קארין בכדי למנוע מצב שבו תוכל להשתמש בכוחותיה אך היא מצליחה לברוח כדי להגיע למשפט ולעזור לחברתה. לאורך הקטע אנו קוראים על מעשיו של אריק, על הסיבות למעשה, על מחשבותיו על לינאה ובסוף על כך שהוא אומר שהוא אשם.
לדעתי קטע זה חשוב כי אפשר ללמוד ממנו המון (הסבר בסעיף ב׳), הוא סוגר מעגל שהתחיל בספר הראשון- סוגר את כל הסיפורים שהיו עם אריק.
אני חושבת שזהו קטע חשוב מאוד גם כי צדק זה ערך חשוב מאוד שלא תמיד קיים, אך לדעתי חשוב שיתקיים וחשוב מאוד לפעול לפיו ובקטע זה הצדק כן מנצח בסופו של דבר.
ב. קטע ראשון: הקטע תורם לעלילה מכיוון שהוא מפתח אותה. הוא זה שנותן תקווה שכן הנבחרים הם שיסגרו את השער. הוא החלק שבו נפטרות כל הבעיות והסיום מתחיל. הוא תורם לעלילה בכך שהוא נותן מענה לשאלה אחת עיקרית בספר: האם הנבחרים הם אלו שיסגרו את השער? בנוסף הקטע מפתח את התקווה של הדמויות (הנבחרות). המסרים שעוברים מקטע (ובכלל אלו מסרים מהטרילוגיה כולה) זה שאף פעם אסור לוותר, לאבד את התקווה, ושתמיד תעשה מה שאתה מאמין בו- זה מה שהנבחרות עושות בקטע זה- הן הולכות עם האמת שלהן, עם האמונה שלהן שהן אלו שיסגרו את השער, הן לא איבדו אף פעם תקווה, אף פעם לא ויתרו וקטע זה מראה שכן יש תקווה ולכן הוא מצדיק את מסרים אלו. קטע זה מחבר בין התוכן של הספר לסיומו- הוא נותן את הפיתרון לסגירת השער בלי שאר הנבחרים ומוכיח שזה אפשרי.
קטע שני: הקטע תורם להתפתחות הדמויות מכיוון שהוא נותן לכל אחת מהדמויות את ההרגשה שהן תמיד יהיו שם אחת בשביל השנייה, שיש להן אחת את השנייה, נותן תקווה שאולי יש קצת צדק בעולם, הקטע גם מקרב ביניהן- הן יודעות בזכותו שהן יכולות לסמוך אחת על השנייה תמיד מה שמעלה להן את האמון אחת בשנייה.
הקטע מלמד אותנו המון בעזרת המסרים שעוברים בו: עזרה לחבר בעת צרה, שצדק זה ערך חשוב מאוד וכדאי להסתכן עבורו ועבור מישהו שחשוב לך, אל תוותר אף פעם, גם כשקשה, שגם לערך החברות יש ערך גבוה ושאומץ זו תכונה חשובה מאוד. כל זה מיושם בקטע זה, ומדגים אותם בצורה יפה.
מגישה: ארן איסר
תשובה מצויינת, ארן
מחקחלק 1
השבמחקמשימה שנייה – פרסי ג'קסון וקללת הטיטאן
שהם בכר
*אזהרת ספוילרים*
את המשימה הראשונה כתבתי על הספר הקודם בסדרה – פרסי ג'קסון וים המפלצות. במשימה השנייה אני מתייחסת לספר פרסי ג'קסון וקללת הטיטאן. בתחילת הסיפור פרסי, אנבת' ותאליה נסעו לפנימייה צבאית, לאחר שגרובר ביקש מהם להגיע כיוון שמצא 2 חצויים אחים – ביאנקה וניקו די אנג'לו - והיה צריך עזרה כדי לחלץ אותם ולהביאם למחנה החצויים (הסבר על הדמויות האלה ועל מחנה החצויים נמצא במשימה הראשונה). כשהגיעו לפנימייה הם ניסו להציל את החצויים וכמעט נכשלו בגלל מפלצת שעמדה בדרכם אך הציידות של ארטמיס, אלת הציד והירח באו לעזרתם. לרוע המזל אנבת' נחטפה ולא ידוע היכן היא. בנוסף, נודע לארטמיס שיש מפלצת אשר עליה לצוד אותה מכיוון שהיא יכולה להחריב את האולימפוס. ארטמיס יוצאת למסע כדי לצוד אותה ונחטפת גם כן. בספר זה פרסי, תאליה, גרובר, זואי צל-ליל (אחת הציידות של ארטמיס) וביאנקה די-אנג'לו (שגם הפכה לאחת הציידות של ארטמיס) יצאו לחפש אחר ארטמיס ואנבת'.
בחרתי במשימה 1.
קטע ראשון:
א) בקטע הראשון שבחרתי, החמישייה שיצאה לחפש אחר ארטמיס ואנבת', היו באמצע מסע החיפושים שלהם. הם עשו הפסקה קטנה בעיירת סקי נטושה וקנו קצת אוכל. הם התכוונו להמשיך בדרכם אחרי ההפסקה שעשו אך פתאום הרגישו רוח חמימה, כמו משב רוח אביבי, מה שהיה מוזר כי היה חורף. האוויר פתאום היה צח ומלא ריחות פרחי בר והשמש שהייתה חבויה מאחורי העננים נגלתה. הם גם שמעו קול מוזר – קול שניסה לומר להם משהו, או יותר נכון להזהיר אותם. ופתאום, מתוך הכוס שהחזיק גרובר עם ציור של ציפורים, יצאו הציפורים מתוך הציור שעל הכוס, קמו לתחייה, צייצו והתעופפו. גם עכבר מגומי שקנה פרסי קם לתחייה, הפרווה הפכה לאמיתית, ואז הוא ברח. מיד לאחר מכן גרובר התמוטט. הסתבר שמה שהרגישו היה בעצם אות מפאן אל הטבע, האות הוא אזהרה, אבל החמישייה עדיין לא יודעת על מה פאן מזהיר אותם.
ב) קטע זה חשוב בעיני ותורם לעלילה מכיוון שהאות עזר מאוד למסע החיפושים של גרובר אחר פאן שהוא המטרה הגדולה בחייו. לאחר סיום מסע החיפושים הוא יפרסם את מה שקרה להם וזה יעזור מאוד לחיפוש אחר פאן לכל שאר הסאטירים. בנוסף לכך, חלק גדול מהעלילה של הספר הבא בסדרה יהיה מבוסס על קטע זה, כי מועצת זקני הפרסות – המועצה שקובעת דברים שונים לגבי הסאטירים - לא תאמין לגרובר ותאיים עליו שתשלול את רישיון החיפושים שלו אחר האל פאן. זה יגרום לו לנקוט באמצעים קיצוניים לחיפוש, כמו להכנס למבוך המסוכן והלא נודע של דיידלוס.
קטע זה משמעותי להתפתחות העלילה כי מיד לאחר האות מפאן, גרובר התעלף ומפלצות שרודפות אחריהם הגיעו, ומיד לאחר מכן יצור מיתולוגי בצורת חזיר ענקי שנקרא ברכת הפרא הציל אותם ועזר להם להגיע למקום שבו ארטמיס ואנבת' נמצאות. בלעדיו הם לא היו מצליחים להשלים את מסע החיפושים בזמן (הם צריכים להשלים את מסע החיפושים עד יום אמצע החורף, שבו כל האלים מתכנסים באולימפוס, וארטמיס צריכה לשכנע אותם שהאולימפוס אכן בסכנה בגלל יצור שיכול להחריב את האולימפוס).
חלק 2
השבמחקמשימה שנייה - פרסי ג'קסון וקללת הטיטאן
שהם בכר
*אזהרת ספוילרים*
קטע שני:
א) הקטע השני שבחרתי מתרחש בסוף הספר. לפני שיצאו למסע החיפושים, אחיה הקטן של ביאנקה, ניקו, ביקש מפרסי שיבטיח לו שישמור עליה, אך ביאנקה נהרגה במהלך מסע החיפושים, לאחר סיום המסע, הם הצילו את ארטמיס ואנבת' מידי הטיטאן המרושע אטלס, אך גם ביאנקה וגם זואי צל-ליל נהרגו. לאחר שפרסי, אנבת', גרובר, תאליה וארטמיס הגיעו למחנה, פרסי סיפר לניקו שאחותו הגדולה נהרגה. ניקו כעס על פרסי מאוד, אמר לו דברים כואבים ושלא היה צריך לבטוח בו. פתאום, הופיעו כמה שלדים מרושעים, שרדפו אחרי פרסי, תאליה, גרובר, ביאנקה וזואי במהלך מסע החיפושים, פרסי ניסה להלחם בהם אך לא הצליח, הם היו רבים מידי וגברו עליו, הוא לא היה מספיק להזעיק עזרה, ואז ניקו צעק: "לכו מפה!". פתאום האדמה רעדה, השלדים קפאו במקום, סדק ענק נפער באדמה לרגלי השלדים, הבקע התרחב ופרצו ממנו להבות, והאדמה בלעה את השלדים. ניקו התחיל לרוץ, פרסי ניסה לקרוא לו ולרוץ אחריו אבל הוא לא הספיק. ניקו נעלם ביער ופרסי הבין דבר אחד – ניקו הוא בן האדס.
ב) קטע זה חשוב במיוחד להתפתחות העלילה מכיוון שלאחר מלחמת העולם השנייה שלושת האלים הגדולים – זאוס, פוסידון והאדס נשבעו שלא יולידו עוד ילדים בגלל נבואה שאמרה שאחד הילדים של "שלושת הגדולים", בהגיעו לגיל 16, יחריב או יציל את האולימפוס. בתחילת הסדרה חשבו שפרסי הוא היחיד שיכול להיות הילד בנבואה כי הוא בן פוסידון, אך לאחר מכן תאליה בת זאוס הצטרפה ועכשיו גם ניקו, דבר זה מסכן את גורל העולם והאולימפוס, וגם כעת לפרסי יש עוד אויב חזק במיוחד.
בנוסף, לאחר שניקו ברח פרסי סיפר מה שקרה לאנבת' והם החליטו שלא לספר לכירון – קנטאור (חצי אדם חצי סוס) בעל תפקיד גבוה במחנה – שניקו הוא בן האדס כדי לא לסכן את ניקו, כי הוא רק ילד קטן שלא צריך שגורל העולם יהיה תלוי בו. קטע זה תורם מאוד להתפתחות העלילה מכיוון שבספר הבא ניקו ינסה לנקום בפרסי ולהרוג אותו, וגם ניקו השתנה לגמרי – מילד קטן ותמים שמחייך, צוחק ומשחק במשחקי קלפים, לילד מדוכא, אכזרי, שהמטרה שלו היא להחזיר את אחותו מהמתים בעזרת רצח, ומי שהוא רוצה לרצוח יהיה פרסי.
יפה שהם, נימקת היטב את בחירותייך
מחקמגישה: טל אביב
השבמחקספר: מפוצלים
**אזהרת ספוילר**
חלק 1
הקטע הראשון שבחרתי נמצא בעמוד 229 בספר. על מנת להבין את הקטע, יש לציין, כי בפלג אומץ לב מדרגים את המועמדים וכך מחליטים מי יתקבל לפלג. בקטע, שלושה מועמדים לפלג אומץ לב, חברים לקבוצה של טריס, תוקפים אותה כי היא מובילה עליהם בדירוג. היא נכנסת לחדר השינה (כל המועמדים שערקו מפלגים אחרים ישנים יחד), ופתאום, מישהו תופס אותה מאחור, סותם את פיה ושם עליה כיסוי עיניים. היא מזהה את קול של פטר, עריק מפלג כנות ששונא אותה ומקנא בכך שהיא ראשונה בדירוג, את קולו של דרו, חבר של פטר. את התוקף השלישי היא אינה מזהה.
הם מכסים את פיה ומובילים אותה למקום כלשהו. כאשר היא מנסה לגלות של מי היד שמחזיקה את פיה, היא מבינה שהיא מזהה את הריח, ושהיד שייכת לאל, חברה לקבוצה וידיד מאוד טוב שלה. "כף היד מיוזעת ורכה. אני חושקת את שיני ונושמת דרך האף. ריח הסבון מוכר, לימונית ומרווה. אותו ריח שמקיף את מיטת הקומתיים של אל. משקל כבד יורד לבטני." (עמוד 229) היא חובטת בהם ומנסה להשתחרר מאחיזתם, אבל מבינה שלא תצליח להתגבר על שלושה אנשים.
טריס צועקת, אבל אין שם אף אחד. הם לוקחים אותה למקום כלשהו, ובדרך לשם מתחילים לצחוק עליה ולמשש את החזה שלה. אל אומר להם להפסיק, ועוזב את אחיזתו בה. טריס נאבקת שוב ומצליחה להחליק על הרצפה ולהוריד את כיסוי העיניים. היא רואה שהם ליד תהום, ומבינה שהם מתכננים להפיל אותה. פטר מרביץ לה, תופס אותה שוב ומפיל אותה לתהום. היא מצליחה להיאחז במעקה, ושומעת צעקות. היא אוחזת במעקה עד שהיא רואה את פור, המדריך, שמרביץ לדרו, מבריח את פטר ואל, ומרים אותה מעל המעקה. לאחר מכן, היא מתעלפת. "'פור' אני לוחשת בקול צרוד. אני עוצמת את עיני, וידיים עוטפות את זרועותיי, במקום שהן מתחברות לכתף. הוא מושך אותי מעל המעקה אל החזה שלו, אוסף אותי בזרועותיו, משחיל זרוע מתחת לברכי. אני לוחצת את פני לכתף שלו, ולפתע משתרר שקט חלול." (עמוד 231).
קטע זה חשוב בעיני, מכיוון שהוא תורם להתפתחות העלילה והדמויות. לאחר הקטע, טריס משנה את התנהגותה כלפי פטר, היא מפסיקה להתגרות בו בפומבי ומתחילה להוריד פרופיל ליד חבריה לקבוצה. כמו כן, לאחר הקטע טריס ופור מתחילים להתקרב. בנוסף, הקטע עוזר להגדיר את אופיו של אל, הוא מראה לנו, כמה פחד שיודח מהמפלג וכמה קינא בטריס. אל מתחיל להתבודד, מתרחק מטריס ומיתר חבריו ולבסוף מתאבד. הקטע תורם להבנת אידאולוגיית הפלג מכיוון שמתואר בו מדריך שמרביץ למועמדים לפלג ומועמדים לפלג שמנסים להרוג מועמדת כי היא מובילה עליהם בדירוג. הדברים הללו, למרות היותם אכזריים, קורים ומותרים, ובכך הקטע תורם להבנת התכנים בספר.
בחרתי בשאלה 1.
מחקמגישה: טל אביב
השבמחקספר: מפוצלים
**אזהרת ספוילר**
חלק 2
הקטע השני שבחרתי, נמצא בעמוד 267. בקטע זה פור לוקח את טריס לנוף הפחד שלו. נוף הפחד, זה המבחן האחרון שהמועמדים לפלג אומץ לב עוברים, ובו הם ניצבים מול כל פחדיהם בהדמיה ועליהם להתמודד איתם. לעיתים חברי הפלג עוברים בו בשביל לראות אם פחדיהם השתנו. פור אומר לטריס שלאחר שיעברו את נוף הפחד שלו, היא תגלה מדוע קוראים לו פור ומהו שמו האמיתי.
הפחד הראשון שלו הוא פחד גבהים. הם עומדים על גג בניין, והם צריכים לקפוץ על מנת לעבור לפחד הבא. הם קופצים, ונוחתים בקופסה שמתחילה להיסגר עליהם. הפחד השני של פור הוא פחד ממקומות סגורים, הוא צריך שהדופק שלו ישוב להיות נורמלי על מנת לעבור לפחד הבא. טריס מרגיעה אותו, וכאשר הוא נרגע הם עוברים לפחד הבא. בפחד הזה, יש אישה חפה מפשע, שפור צריך להרוג. הוא מסתכל הצידה ויורה. בפחד הבא, הם בבית ששייך לפלג הקרבה עצמית, ומרכוס (המנהיג מפלג הקרבה עצמית, שמנהיג את כל הפלגים), נמצא שם. "האיש שנגלה לעינינו גבוה ורזה ושערו קצוץ. הוא מחזיק את ידיו מאחורי גבו. והוא לובש את הבגדים האפורים של חברי פלג הקרבה עצמית. 'מרכוס,' אני לוחשת. 'עכשיו הקטע,' פור אומר בקול רועד, 'שבו את מגלה איך קוראים לי.'" (עמוד 269).
לאחר מכן, נכנסים עוד 11 מרכוסים, כל אחד עם חגורה. כל המרכוסים אומרים: "טוביאס". טריס נזכרת שלמרכוס היה בן, שערק לפלג אומץ לב, והייתה שמועה שמרכוס הרביץ לבנו. המרכוסים אומרים לפור שזה לטובתו, ובאים להצליף בו עם החגורה. טריס עוצרת אותם, והחגורה פוגעת בה במקום בפור. מכיוון שזו רק הדמיה, היא לא יכולה באמת להיפגע, אבל היא מרגישה את הכאב. לאחר מכן, פור לוקח את החגורה מאחד המרכוסים, מצליף בו ונוף הפחד נגמר. טריס מבינה ששמו האמיתי זה טוביאס, ושפור (ארבע באנגלית), זה כי יש לו ארבעה פחדים בלבד, כשהמספר הממוצע הוא בין 10 ל15. "'זהו זה?' אני שואלת. 'אלה היו הפחדים הכי איומים שלך? למה יש לך רק ארבעה...' קולי נמוג. רק ארבעה פחדים. 'אה.' אני מסתכלת עליו מעבר לכתפי." (עמוד 270) קטע זה חשוב בעיני, מכיוון שאנו מגלים מיהו פור האמיתי. היכן גדל, מה עבר בילדותו, מדוע בחר באומץ לב (על מנת להתרחק מאביו), ואף כי עברו שנתיים מאז עזב את אביו (הוא בן 18), הוא עדיין פוחד ממנו. בנוסף, גם טריס מגלה מיהו פור האמיתי, וכמה הם דומים, (שניהם גדלו בהקרבה עצמית ועברו לאומץ לב).
קטע זה תורם להתפתחות הדמויות והעלילה, מכיוון שלאחר הקטע, פור וטריס מתנשקים. אך, מכיוון שאסור שיגלו שהם ביחד, על מנת שלא יהיה חשש שהוא מפלה אותה לטובה, הוא מתייחס אליה הרבה פחות טוב מאשר לפני אירוע זה ליד אנשים. הדבר גורם לכך שהיא נוסעת לפלג אוריינות, לבקר את אחיה שערק לשם, ומתחילה לחשוד בתוכניתם של פלג אוריינות להפיל את הממשל, דבר החשוב מאוד להתפתחות העלילה.
יפה טל. מפורט ומנומק היטב.
מחקהמקרה המוזר של הכלב בשעת לילה/ משימה 2/ עמר נופרבר הזהרת ספויילר
השבמחקהאירוע הראשון בו בחרתי הוא הקטע בו כריסטופר מובא לתחנת המשטרה לראיון לאחר שהואשם ברצח הכלב וולינגטון.
שני שוטרים מגיעים שביתה של גברת שירס, בעלת הכלב המנוח, לאחר שקראה למשטרה בהאשמה שכריסטופר, שהיה עם הכלב בעת גסיסתו, הוא הרוצח. שני השוטרים מחליטים לקחת את כריסטופר למעצר בתחנת המשטרה של סווינדון (עיר התרחשות הסיפור). השוטרים מבקשים מכריסטופר להוציא ולהביא להם את כל החפצים אשר הוא נושא. אך הוא אינו מוכן לתת להם את שעונו (אין לשעון השפע על הסיפור), ובסוף הם מוותרים לו. לאחר זמן מה אביו של כריסטופר מגיע כועס לתחנה ומשכנע את השוטרים שכריסטופר חף מפשע, בטענה ש"יש לו בעיות". בסוף השוטרים משתכנעים כריסטופר חוזר הביתה עם אביו.
במהלך הקטע כריסטופר מתאר את מחשבותיו בצורה משונה, הוא מתאר שהוא אוהב שוטרים כי ה נחמדים וכדי לציית להם בגלל שזה מה שעושים בטלוויזיה. לדעתי זה מה שעושה את הקטע הזה חשוב וזה למה בחרתי בו: הקטע הוא הקדמה, וכמעט אין לו השפעה על העלילה, אבל הוא מציג טוב מאוד את כריסטופר ואת אופי הסיפור מנקודת מבטו, ובכך מראה את אופי ההתבוננות של הספר לקוראים, שזה מה שהופך את הספר למיוחד ומעניין.
הקטע השני בו בחרתי הוא הקטע בו כריסטופר קורא את המכתבים מאמו.
אביו של כריסטופר החביא את יומן המחקר שלו, וכריסטופר החליט לחפש אותו בארון הבגדים של אביו. כריסטופר אכן מצליח למצוא שם את יומנו, אך בנוסף הוא מוצא ערימת מכתבים לא פתוחים עם שמו אליהם, מכיוון שהמכתבים אליו, הוא החליט לקרוא אותם בסודיות בחדרו כשאביו לא בבית, כדי שלא יידע שכריסטופר חיטט בארון.
המכתבים נכתבו לו ע"י אמו, שמתה בתאונת דרכים כשהוא היה קטן, הבעיה היא שהמכתבים נכתבו לאחר התאונה. כריסטופר קורא כי אמו חייה עכשיו בלונדון עם בעלה רוג'ר, ושהיא מדלגת בין עבודות. בנוסף היא מבקשת ממנו סליחה ומבקשת שכריסטופר יכתוב לה בחזרה.
אני בחרתי בקטע זה כי זה הקטע הכי מפתיעה בסיפור, זה ה"טוויסט בעלילה", וכשקראתי את הקטע הייתי מאוד מופתע והמום, זה לדעתי ללא ספק הקטע הכי סוחף בסיפור והקטע אם הכי הרבה השפעה על עלילת הסיפור.
בחירותיך טובות עומר. עם זאת, היה עליך להרחיב על השפעת הקטע השני על כריסטופר ועל העלילה, משום שכפי שציינת, לקטע זה השפעה עצומה.
מחקהמקרה המוזר של הכלב בשעת לילה/ משימה 2/ עמר נופרבר הזהרת ספויילר
השבמחקהאירוע הראשון בו בחרתי הוא הקטע בו כריסטופר מובא לתחנת המשטרה לראיון לאחר שהואשם ברצח הכלב וולינגטון.
שני שוטרים מגיעים שביתה של גברת שירס, בעלת הכלב המנוח, לאחר שקראה למשטרה בהאשמה שכריסטופר, שהיה עם הכלב בעת גסיסתו, הוא הרוצח. שני השוטרים מחליטים לקחת את כריסטופר למעצר בתחנת המשטרה של סווינדון (עיר התרחשות הסיפור). השוטרים מבקשים מכריסטופר להוציא ולהביא להם את כל החפצים אשר הוא נושא. אך הוא אינו מוכן לתת להם את שעונו (אין לשעון השפע על הסיפור), ובסוף הם מוותרים לו. לאחר זמן מה אביו של כריסטופר מגיע כועס לתחנה ומשכנע את השוטרים שכריסטופר חף מפשע, בטענה ש"יש לו בעיות". בסוף השוטרים משתכנעים כריסטופר חוזר הביתה עם אביו.
במהלך הקטע כריסטופר מתאר את מחשבותיו בצורה משונה, הוא מתאר שהוא אוהב שוטרים כי ה נחמדים וכדי לציית להם בגלל שזה מה שעושים בטלוויזיה. לדעתי זה מה שעושה את הקטע הזה חשוב וזה למה בחרתי בו: הקטע הוא הקדמה, וכמעט אין לו השפעה על העלילה, אבל הוא מציג טוב מאוד את כריסטופר ואת אופי הסיפור מנקודת מבטו, ובכך מראה את אופי ההתבוננות של הספר לקוראים, שזה מה שהופך את הספר למיוחד ומעניין.
הקטע השני בו בחרתי הוא הקטע בו כריסטופר קורא את המכתבים מאמו.
אביו של כריסטופר החביא את יומן המחקר שלו, וכריסטופר החליט לחפש אותו בארון הבגדים של אביו. כריסטופר אכן מצליח למצוא שם את יומנו, אך בנוסף הוא מוצא ערימת מכתבים לא פתוחים עם שמו אליהם, מכיוון שהמכתבים אליו, הוא החליט לקרוא אותם בסודיות בחדרו כשאביו לא בבית, כדי שלא יידע שכריסטופר חיטט בארון.
המכתבים נכתבו לו ע"י אמו, שמתה בתאונת דרכים כשהוא היה קטן, הבעיה היא שהמכתבים נכתבו לאחר התאונה. כריסטופר קורא כי אמו חייה עכשיו בלונדון עם בעלה רוג'ר, ושהיא מדלגת בין עבודות. בנוסף היא מבקשת ממנו סליחה ומבקשת שכריסטופר יכתוב לה בחזרה.
אני בחרתי בקטע זה כי זה הקטע הכי מפתיעה בסיפור, זה ה"טוויסט בעלילה", וכשקראתי את הקטע הייתי מאוד מופתע והמום, זה לדעתי ללא ספק הקטע הכי סוחף בסיפור והקטע אם הכי הרבה השפעה על עלילת הסיפור.
מגיש איתי אזולאי
השבמחקיומן קריאה משימה 2
שאלה 5
א. בספר מגנס מת והולך לוולהלה (וולהלה הוא עולם צבא המתים אשר ילחם כשיום הדין יגיע)
בכדי להציל את העולם מגנס חייב לברוח מוולהלה חזרה אל העולם האמיתי מכיוון שהוא היחיד שיכול להשתמש בלהב הקיץ ולכלוא את הזאב פרניר, כאשר הוא עושה זאת הוא בעצם שובר את חוקי וולהלה: יציאה מוולהלה ללא אישור, יציאה למשימה לבד. ורואים זאת בספר כאשר שולחים אחריו יחידות חיפוש אשר מטרתם להחזיר אותו. השאלה המוסרית העולה בסיפור האם יותר חשוב להקשיב ולהיצמד לחוקים או לעשות את מה שנראה לך נכון לגבי החברה גם אם הוא נגד החוקים.
בהשוואה לעולם האמיתי (מדובר בספר דמיוני והדוגמא עוזרת להבין את המצב) כדי להבין את השאלה המוסרית ניתן להדגים למשל: צהל שולח חיילים למשימה והם צרכים תגבורת להשלמת המשימה אחרת לא יצליחו להשלים אותה בחיים, הרמטכ"ל החליט שלשלוח תגבורת יהיה יותר מידי מסוכן ולכן אוסר לעשות זאת, ולמרות האיסור מפקד היחידה מחליט שהוא והיחידה שלו עומדים לעזור לחיילים שבצרה מכיוון שהם מעדיפים להיענש מאשר לתת לחיילים למות לבד.
ב. בספר קיימת הכרעה בנוגע לשאלה. בסוף הספר כאשר מגנס מצליח ומציל את העולם למרות שהפר את החוקים של וולהלה, אשר אסרו עליו לצאת ללא אישור, הוא מתקבל כגיבור. אודין מלך האלים מגיע במיוחד לברך אותו על הצלחתו במשימה.
יפה ומעניין איתי
מחקמגיש: תומר אקדם
השבמחקשאלה מספר 1
ספר : פלא
הקטע הראשון שבחרתי הוא היום הראשון של אוגוסט
האירוע קורה ביום הראשון של אוגוסט בבית הספר קטע זה מתחיל בכניסה לבית הספר שם מר פלוצקר (המנהל) בירך את התלמידים וכשאוגוסט נכנס הוא הלך לחדר 301 שנמצא בקומה השלישית ומאז התחילו ילדים לנעוץ בוא מבטים והוא העמיד פנים שהוא לא שם לב הוא התיישב בשולחן מאחורה כדי שלא ישימו לב לפרצוף שלו ואחרי כמה זמן התיישבת לידו ג'ק שהפך להיות חבר טוב שלו (זה לא הייתה קבלת פנים נעימה בשביל ביום הראשון)
הקטע השני שבחרתי הוא היום הראשון של אוגוסט בבית הספר לאחר הטיול השנתי
בקטע זה חל שינוי גדול ביחסם של התלמידים לאוגוסט וזה התחיל בכך שכולם קראו לו אח שלנו ולא נעצו בו מבטים ואף אחד לא ראה בו כזומבי חוץ מג'וליאן (ילד ששונא את ג'ק ואוגוסט) אבל זה לא הזיז לאף אחד כולם ראו בוא כעוד ילד לא שונה מאף אחד והכול בזכות הטיול השנתי
בחרתי בקטעים האילו כי אחד בהתחלה ואחד בסוף וזה מסמל את התהליך שעבר על אוגוסט ואת השינוי שקרה בבית הספר.
ב.
הקטע הראשון תורם בפתיחת הסיפור והוא מציג את הבעיה של אוגוסט להתחבר לילדים הקטע הזה יוצר את הכלילה בלעדיו אין עלילה
הקטע השני מסיים את הסיפור ומראה כל השינוי שהדמות עוברת תוךים אחד ותורם למסר שגם אם מישהו לא הכי אהוב בבית הספר אפשר לשנות את זה.
הבחירה שלך בקטעים אלה טובה, תומר, וכן התייחסותך לתהליך. עם זאת, היה עליך לפרט יותר על הקטעים ובעיקר להעמיק עוד לגבי משמעותם.
מחקמגיש: תמיר דרור
השבמחקשני קטעים חשובים בספר "אגדה"
קטע 1- כאשר דיי הציל את יוני מקרב הסקיץ מבלי לדעת מי היא.
"לפתע אני שומעת קול נפץ וכמה צווחות ורגע אחרי זה משחררים אותי...נשמע קול שאומר לי לקום. כשאני מביטה לצידי אני רואה את הנער שמושיט אלי יד. יש לו עיניים כחולות בהירות, לכלוך על הפנים וכובע ישן מרופט. ובאותו הרגע אני חושבת שאולי הוא הנער הכי יפה שראיתי אי פעם" (עמ' 108).
בקטע הזה, הספר עבר מהפך ומכאן חשיבותו.
בזמן שדיי ניסה להרוויח כסף בהימורים בשביל תרופה לאחיו עדן, יוני הגיעה לסקטורים העניים על מנת לחפש את דיי, רוצח אחיה. אם דיי לא היה מציל את יוני מקרב הסקיץ, יוני הייתה נפצעת קשה, והמשימה הייתה נכשלת, וכנראה שלא היו מחפשים את דיי שוב. בנוסף, מקרה זה גרם לדיי ויוני להכיר אחד את השניה, יוני ידעה את מי היא מחפשת, אך דיי חשב שזו עוד ילדה תמימה ורגילה. הקטע מאוד חשוב כיוון שבלעדיו עלילת הספר לא הייתה מתקדמת, הספר היה משעמם ולא היה קורה שום דבר, בעיקר המתח שנוצר כאשר יוני גילתה שדיי הוא זה שהיא נמצאת איתו ודיי לא ידע שזו היא יוני.
הקטע מאוד תורם לעלילה כיוון שהוא זה שגרם לסיפור להמשיך, ולא להיות משעמם, הרגע שבו יוני גילתה שדיי הוא מי שהיא מחפשת- הפושע שרצח את אחיה- הוא מעניין ומותח וגורם לקורא להזדהות עם הרגשות של יוני שנקרעת בין אהבתה לדיי לבין רצונה לנקום בו. בנוסף, הקטע הזה גרם לקשר בין יוני לדיי, הם התאהבו ופיתחו קרבה רגשית אחד לשני.
קטע 2- בסוף הסיפור, בשעת ההוצאה להורג של דיי, אחיו ג'ון מקריב את עצמו במקומו.
"אני מעדיף למות ולא לראות אותם פוגעים בך" (עמ' 259)
ג'ון בוחר להקריב את עצמו למען אחיו וגורם לרפובליקה לחשוב שהוא דיי. הוא הוצא להורג במקום אחיו הקטן.
לדעתי, הקטע הזה חשוב בעיקר להמשך הסדרה, כי לאחר הקטע הזה, דיי ויוני ברחו והסיפור מסתיים עם היעלמותם. בנוסף, הקטע הזה חשוב מאוד בגלל מוטיב ההפתעה והתפנית החדה. הקורא בטוח שדיי עומד למות וכבר מתאבל על סופו העצוב של הסיפור ואז בגלל התפנית בעלילה נפתח צוהר לסיפור שלם חדש. במקום שדיי ימות, קורה מקרה שמותח ומסקרן את הקוראים וגורם להם לרצות לקרוא את החלק הבא בסדרה.
הקטע תורם למתח שנוצר בסיום הספר ואשר ימשיך בספר השני. הוא גורם לקוראים לרצות לקרוא את הספר השני ולגלות איך התפתחה העלילה משם- לאן דיי ויוני ברחו, כיצד דיי מרגיש, ומה יוני תעשה לאחר שבגדה וברחה מהרפובליקה. הקטע הזה יתרום או יעכב את ההתפתחות של דיי בגלל אבדן אחיו. הנער שגדל עם האח הגדול שעזר וייעץ לו בהחלטות חשובות בחיים, כבר לא קיים. מה יקרה לדיי עכשיו? איך הוא ירגיש ומה הוא יעשה בלעדי ג'ון? כל זה תורם להתפתחות העלילה ולהמשכה.
תמיר, ניתחת יפה את השפעת הקטעים!
מחקיומן קריאה
השבמחקמשימה שנייה
מגיש: איל וידן
בחרתי בשאלה 5
א. בסדרה מופיעה הסוגיה של הרג אנשים.
בסדרה מופיעים הרבה קרבות ועימותים ובמהלכם הדמויות הראשיות והמשניות צריכות להחליט אם להקל מעט על משימתם ולהרוג את אויבם או להיצמד לערכיהם.
ב. בסדרה יש הכרעה לשאלה הזאת במספר חלקים בה.
למשל: כאשר דיי נלחם אז ברפובליקה או גנב תרופות ומוצרי מזון הוא אף פעם לא הרג מישהו והשתדל שלא פגוע בחיילים בהם הוא נלחם כמו בפעם אחת בה הוא קשר את החיילים שנלחמו בו כדי שיוכל להמשיך, שזה נשמע כאילו הוא בזבז על כך הרבה זמן.
והוא מסביר שהחיילים האלה הם סתם אנשים שממלאים פקודות, אין להם כוונות רעות ואין הצדקה להרוג אותם. גם ליוני יש עמדה דומה וניתן היה לראות זאת גם בספר הזה כאשר היא הייתה צריכה לנטרל את אויביה באחד הקרבות האחרונים היא כיוונה למקומות שלא יגרמו נזק רב.
ובאותו קרב היא פגשה בדמות שערערה מעט את הערכים שלה, המפקדת גיימסון, דמות שבמהלך הספר הועמדה לדין ויצרה לעצמה זהות של אדם מרתיע, מעורר חרדה ואף פסיכוטי, דמות קרה וחסרת רגש שמאוד הפחידה את יוני. היא בעצם מי שהורתה על הרג אחיה של יוני. יוני ציפתה להגיע למעמד הזה מולה ופחדה להגיע אליו ולאחר עימות מתיש יוני וגיימסון הגיעו למצב הקלישאתי בו שתי הדמויות נופלות מעבר לבניין, יוני מצליחה להיאחז בקצה הבניין וגיימסון אוחזת בזרועה מה שמקשה עליה להמשיך להיאחז בבניין, יוני צעקה לחיילים מתחתיהן לירות בה וכך היה. לאחר מכן היא נלחצה ממה שעשתה, מזה שהיא הרגה מישהו ונזכרה במה שאחיה אמר לה פעם: "מעט מאוד אנשים הורגים מהסיבות הנכונות", לאחר מכן היא לחשה לעצמה שזאת הייתה הסיבה הנכונה אבל בכל זאת ערערה על כך.
אני חושב שעמדת הסופרת בנוגע לשאלה הזאת היא שכמעט ואף פעם אין סיבה להרוג מישהו וגם המקרה הזה היה גבולי והמפקדת גיימסון בעצם גרמה למותה בכך שלא השאירה ליוני ברירה, דבר נוסף שיוני ערערה עליו.
איל, התמודדת היטב עם נושא משמעותי העולה בספר, אך כדאי היה לחדד את הצגתו בסעיף הראשון.
מחקיומן קריאה חלק 2
השבמחקמגישה:מיטל זרמי
ספר: הזמן השבור
שאלה 2:
אני בחרתי לעסוק ביחסים שבין מיקי לברטה.
ברטה:
ברטה היא רוקחת תרופות, חוזת עתידות והעוזרת האישית של המלכה אלאונורה.
יש לה שיער אפור, משיי וארוך שתמיד קלוע בצמה המגיעה עד למותניה.
יש לה פנים זעירות ומלאות בקמטים דקיקים.
ברטה היא זו שחזתה את בואה של מיקי לארבוראה והיא זו שמייעצת למלכה כיצד לפעול במצב המאוד לא רגיל הזה.
בתחילת הסיפור, ברטה נראית כאישה קרה , אך לאט לאט במהלך הסיפור, אנו מגלים את הצד הידידותי שלה בעקבות הידידות שלה עם המלכה ובעקבות הידידות שנוצרת בינה לבין מיקי.
פעמים רבות במהלך הסיפור ברטה עוזרת למיקי בהתאקלמות, מטפלת בה כשהיא חולה ואף משכנעת את המלכה אלאונורה לחוס על חייה.
מיקי:
מיקי היא הדמות הראשית בסיפור.
היא יתומה מאם ומאב (ככל הידוע בתחילת הסיפור) וגרה בפנימיית "שיבולים" בירושלים.
בתחילת הסיפור, מיקי מאוד מופנמת ומעדיפה לא להיקשר לאף אחד בכדי לא להיפגע, אך לאחר שהיא מגיעה לממלכת ארבוראה ומכירה אנשים חדשים, היא נפתחת מחדש ומקבלת אומץ.
מיקי איננה "מקובלת" בכיתתה והיא אף מוקנטת ומושפלת על ידי ילדי הכיתה פעם אחר פעם.
את רוב זמנה היא מבלה בסיפריית בית הספר, שקועה בספרים ומנסה להתעלם מכל מה שקורה סביבה.
בזמן קריאת ספר, היא נשאבת לתוכו ומגיעה לממלכת ארבוראה בשנת 1389, שם היא פוגשת את ברטה.
יחסיהם של ברטה ומיקי
כאשר מיקי רק מגיעה לארבוראה, ברטה נראית לה מאוד מוזר.
ככל שהסיפור מתקדם, ברטה ומיקי מתחבבות האחת על השנייה והופכות לחברות. מיקי מאוד חשובה לברטה וברטה תעשה הכל כדי להגן עליה.
ניתן לראות עד כמה מיקי חשובה לברטה בכך שהיא משכנעת את המלכה אלאונורה לחוס על חייה של מיקי כאשר עוברת על החוק, בכך שהיא פועלת קשה מאוד בכדי למצוא דרך להחזיר את מיקי הביתה ובכך שהיא דואגת לכך שיהיה מי שישמור על מיקי בכל עת, כך שאויבי הממלכה לא יוכלו לפגוע בה.
בעקבות הידידות בין שתיהן, מיקי לומדת לא לשפוט אף אחד לפני שמכירים אותו באמת, בנוסף היא לומדת שצריך תמיד להיות פתֹוחים לאפשריות ולדברים חדשים וברטה מהווה חלק גדול מהשינוי אותו עוברת מיקי.
אמנם הסיפור יותר מתמקד בשינויים שמיקי עוברת, אך גם ברטה עוברת שינוי באישיותה- היא נהיית יותר פתוחה, חמה ואוהבת .
אני חושבת שלמרות שהקשר ביניהן הוא לא הקשר העיקרי והמרכזי בסיפור, הוא תורם רבות להתקדמות העלילה בכך שעוזר למיקי להתפתח ולגלות דברים חדשים על עצמה ועל העולם שלא ידעה קודם.
בנוסף , הוא מעביר לקוראים מסר על כך שיש לפעמים להסתכל מתחת לפני השטח, ולא לשפוט ישר על פי חיצוניות ורושם ראשוני.
כל הקשרים שמיקי יוצרת עם האנשים בממלכת ארבוראה, כמו הקשר של מיקי וברטה מראים שצריך להיות פתוחים לרעיונות חדשים, ושגם אם זה מסוכן, צריך לסמוך על עוד אנשים מלבד עצמך, משום שאינך יכול לשאת הכל לבד, ולפעמים צריך לדעת מתי אתה צריך עזרה ולהיות מסוגל גם לבקש אותה, דבר שמיקי לא כל כך מבינה בתחילת הסיפור, אך אט אט נפתחת לרעיון.
יפה מאוד מיטל. האם אלה לא מעין יחסי אם-בת? מעין תחליף עבור מיקי?
מחקתגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקעובדה בספרות המשימה השנייה
השבמחקמגיש: עומר רשף
מורה: אפרת
כיתה: ט׳9
המשימה שבחרתי: משימה מספר 1
1 א.
שני הקטעים שבחרתי הם:
הקטע הראשון:
א. בקטע הזה מתוארת השיחה האחרונה בין תומס לניוט.
בשיחה ניוט,שהוא חולה מתקדם בהתלקחות, מתחנן אל תומס שיהרוג אותו על ידי יריה בראש. גם תומס וגם ניוט יודעים שמי שנדבק בהתלקחות משתגע והופך לקניבל אלים עם רצון לבשר אדם, לכן תומס מכבד את בקשתו האחרונה ובקושי עצום יורה בראשו של חברו. קטע זה חשוב בעיני מכיוון שהוא המפתח לכל העלילה של הספר. כל הספר תמס מרגיש שהוא חייב להצליח להכניע את ״נתעב״ כדי שהמוות של ניוט לא היה לחינם.
ב. הקטע הזה ממוקם באמצע הספר, מכיוון שהסופר רוצה שבמהלך הסיפור לתומס יהיו רגשות אשם אשר ידחפו אותו קדימה להצליח. זהו למעשה הכוח שממשיך להניע אותו גם במצבים בלתי אפשריים וקשים מנשוא. הקטע ממשיך להניע את העלילה, כיוון שהוא נותן כוח מניע לתומס. הקטע גם מעניק לדמות של תומס עומק, כיוון שעליו לבחור בחירה מוסרית קשה ביותר ובהמשך להמשיך לחיות עם הבחירה הזאת. קטע זה קשור למסרים של הספר, בכך שהוא מדגיש את ערך ״החברות מעל הכל״ ואת ערך ״טובת הכלל עולה על טובת היחיד״.
הקטע השני:
א. בקטע זה מתואר המוות של תרזה, אחת מהדמויות המרכזיות של הספר, חברה קרובה של תומס. הבניין של נתעב קורס בעקבות הפצצות של ימין הצדק וחלקים מהגג קורסים. אחד מהם עומד לפגוע בתומס אבל תרזה דוחפת אותו ומצילה אותו במחיר חייה שלה.
קטע זה חשוב בעיני מכיוון שהוא לגמרי מפתיע ולא צפוי, מה שרק הופך את סוף הספר לטוב יותר ומרתק.
ב. הקטע זה ממוקם ממש לקראת סיום הספר. הוא גורם לקורא להיות מופתע ולמעשה ממשיך לרתק אותו, למרות שהסוף הטוב -צפוי. הקטע מתאר את מותה של אחת מהדמויות המרכזיות, אשר יצגה בספר את השונה. תרזה, שהיתה שונה וייחודית מכולם, מקריבה בסופו של דבר, את עצמה למען הכלל - למען הצלת גיבור הספר. ההקרבה שלה מאפשרת לתומס להיות עם דמות נשית אחרת - ברנדה, ופותרת את המשולש הרומנטי שליווה את הספר.
יפה עומר, נימקת היטב את בחירותיך
מחקמשימה שנייה
השבמחקספר: הנכדה של מר לין
מגישה: דנה חסון
שאלה שנבחרה: שאלה 2, תיאור מערכת יחסים בין שתי דמויות.
במר לין חלק בי התאהב כבר בפסקה הראשונה של הספר. "איש זקן עומד בירכתי ספינה. הוא אוחז בידיו מזוודה קלת משקל ותינוקת שנולדה לא מכבר, קלה אף יותר מהמזוודה. לזקן קוראים מר לין. הוא היחיד שיודע שכך קוראים לו, מכיוון שכל מי שידעו זאת מתו סביבו." מראהו החיצוני של מר לין לא עובר שינויים קיצוניים לאורך הסיפור. התינוקת לא נשמטת מידיו לרגע, ותוכן המזוודה (אדמת מולדתו ותצלום דהוי) תמיד בכיסיו. קמטיו העמוקים של מר לין, כמו גם קומתו השפופה, הינם אלא מאפיינים של גילו. ובגדיו (כשמרשים לו לבחור אותם) די רגילים.
ביום הראשון בו יוצא מר לין החוצה אל הרחוב, הוא מתיישב על ספסל. ולידו מתיישב, אלא מי, מר בארק. מר בארק לא בדיוק מקפיד על חיים בריאים. בין שפתיו תמיד טמונה סיגריה. מר לין, ברגישות המיוחדת שלו, גם מתאר אותו כשמן, שגופו רופס ומיטלטל.
ההבדלים באישיות שלהם ענקיים ודרסטיים.
בתחילת הספר, כשהוא מגיע לאמריקה, מר לין לא צריך אף אחד. הוא חי בשפתיים קפוצות. הוא חי בבית שבו לועגים לו, וזה לא מפריע לו. הוא רק צריך לחיות מיום ליום. מר בארק, לעומתו, צריך מאוד אנשים. ובתחילת הסיפור, כשהוא פוגש את מר לין, אף אחד לא ממלא את הצורך הזה שלו. אשתו האהובה של מר בארק נפטרה, והם היו זוג חסר ילדים.
מר בארק פשוט מתחיל לדבר. ואף על פי שאף אחד מהם לא דובר את שפתו של האחר, שניהם בני אדם והם מבינים אחד את השני יותר מאשר האנשים שמסתובבים בעולם הזה עם העיניים במסך והמח באדמה.
הם מתקשרים ביניהם בשפת גוף, במבטים, בתנועות, בתמונות, בשירה או פשוט כל אחד בשפתו. הם מבינים את מקצב הדיבור, את הטון, את הקול, ומצליחים לעמוד על טיבם של הדברים שנאמרים.
הפגישות על הספסל הפכו לנוהל, אבל הן לא נותרו בגפן.
בימי החורף הקפואים מוביל מר בארק את מר לין אל בית קפה קטן ושקט, והם שותים משקה לא ברור בין וודקה לקפה. באחד הימים הם יוצאים לסעוד את ליבם במסעדת יוקרה, ובאחר הם מטיילים לנמל. ככל שמתקדם הסיפור הקשר ביניהם מתפתח ומתהדק, והם לומדים להכיר טוב יותר האחד את השני.
במאה ה-21 זוג מוזר כמו השניים יכול למשוך תשומת לב משונה. האנשים שחיים סביבם חושבים כך, ואני בטוחה שגם רבים מהקוראים חושבים כך. האם בין מר לין ומר בארק יש קשר רומנטי? אני מאמינה שלא, שכן שניהם אלמנים. אבל גם אתם בוחרים להאמין כך, אין זה משנה את חוזק ומשמעות הקשר שבין שניהם. הם מלמדים אחד את השני על דרך חיים אחרת. מר בארק מאכיל את מר לין בסוגי מאכלים שונים ומטייל איתו ברחובות. מר לין, למעשה, לא עושה יותר מדי, אך בדרכו המיוחדת גורם לקוראים ולמר בארק לחשוב שוב על חייהם.
ככל שהקשר ביניהם מתחזק, כך מתפתחת ביניהם מעין תלות אחד בשני. בריאה או לא בריאה, אין מקום ואין טעם לשפוט, אבל היא באה לידי ביטוי כאשר מר לין מועבר דירה. הוא משקיע את כל מרצו בניסיון לפגוש את מר בארק, ומרגיש כיצד הוא יוצא מדעתו כשהוא רחוק ממנו.
מר לין, שהחל את הסיפור כאדון לעצמו, הופך בזכות מר בארק לאדם נחוש שמסוגל לעשות הכל למען חברות, כדי לא לפגוע באדם שחשוב לו.
אני סבורה ששניהם מתפתחים ומשתנים בזכות מערכת היחסים הזו ונתרמים ממנה, ולמעשה בסוף הספר היא עדיין לא נגמרת, ואני רוצה לקוות שהיא אף פעם לא תיגמר.
חלק ב'
מערכת היחסים בין מר בארק ומר לין היא מקדמת עלילה חשובה מאוד. הרבה מהספר מתבסס עליה.
למשל, אחת השאלות המעניינות שעולות מהקריאה היא שאלת האשמה במלחמות, עד כמה אנחנו נלחמים סתם, ומי נפגע יותר – החייל שיורה או האדם שיורים בו? השאלה הזו נשאלת רק כתוצאה מדיאלוג מדהים בין מר לין ומר בארק.
לדעתי אחד מהמסרים המרכזיים בספר הוא שיש כמה דרכים נכונות לחיות, וצריך לשלב ביניהן. ההדגמה של צורות החיים מתאפשרת רק הודות למר לין ומר בארק, אשר מסמנים קצוות במפה.
בנוסף, הקשר בין מר לין ומר בארק מלמד אותנו המון.
הדיאלוגים ביניהם מגיעים לרמת עומק שאין הרבה שיחות בעולמנו שמגיעות לרמה הזו. וזה, אני מזכירה, מבלי להחליף אף לא מילה ביניהם. אני חושבת שזה דבר מדהים. בנוסף, כוחה של חברות משתקף בקשר בצורה מדהימה. מה שמר לין עושה כדי לפגוש שוב במר בארק, גדול יותר מכל דבר.
אני לא חושבת שנכון לומר כי מערכת היחסים בין מר לין למר בארק תורמת לספר, כמו שיהיה זה נכון לומר שמערכת היחסים מניעה את הספר והופכת אותו מסיפור מעניין לסיפור מדהים.
כתבת מצויין דנה, בהעמקה וברגישות
מחקמשימה 2, שאלה 4.
השבמחקספר: המשחק של אנדר
מגיש: אלון אלכסנדר
חלק א
במהלך רוב הספר נמצא אנדר, הדמות הראשית, במאבק עם עצמו לגבי זהותו:
בזמן הסיפור הוא מבצע כמה פעולות מאוד אגרסיביות שבאות ללא חשיבה מוקדמת, ולאחריהן הוא חושב לעצמו שהוא כמו פיטר, אחיו הרשע שהוא שונא!
במהלך חלק גדול מהסיפור אנדר מנסה להוכיח לעצמו שהוא לא כמו אחיו, ובסוף הסיפור, אחרי שמגלים לו שהוא הרג את הבאגים, הוא חווה ממש התמוטטות עצבים מרוב כעס על השקר שעבר ועל המעשה הנורא שעשה.
ההסתכלות בה אנדר חושב שהוא כמו אחיו חוזרת כמה פעמים במהלך הספר: במהלך משחקים שהוא שיחק בבית הספר ללחימה, בחלומות שלו, בטיסה הראשונה שלו לחלל, בבית הספר הרגיל שלו בתחילת הסיפור ועוד.
בסוף הספר, אנדר מגלה באג קטן וע"י הצלתו הוא מוכיח לעצמו אחת ולתמיד שהוא לא כמו אחיו פיטר, שהוא לא רוצח, שיש בו חמלה (כמו אחותו ולנטיין).
חלק ב
המאבק של אנדר עם עצמו משנה את התנהגותו של אנדר בכמה בחירות במהלך העלילה, משנה את הסתכלותו על האויבים שלו ואת הסתכלותו על המעשים שלו עצמו.
המאבק גורם לכך שהוא יפגע במי שמאיים על חייו ויחמול על החסרי אונים. המאבק הזה מייצר את האישיות הרחבה של אנדר שהופכת אותו לדמות שהוא ולסיבה שבחרו בו להנהיג את האנושות.
נ.ב. להבנת המיקומים המדויקים בהם רואים את המאבק יש לקרוא את הספר, כאן ניתנה רק הסתכלות רחבה וגדולה יותר על המצב.
יפה אלון, הגדרת היטב את המאבק שלו אך אכן היית צריך להדגים יותר את קביעותיך...
מחקמשימה שנייה
השבמחקשאלה מספר 5
א) במהלך הספר עולות המון שאלות ובעיות מוסר הנוצרות מהתנגשות של שני ערכים או יותר שקשורות בעיקר לחיים ומוות.
אחת הדילמות שעולות כבר בתחילת הסיפור היא של הדמות הראשית קטניס.
במהלך ההגרלות של טקס האסיף נבחרה פרים, אחותה של קטניס, להיות המיועדת של מחוז 12, מה שאומר שהיא נבחרה להשתתף במשחקי הרעב שהסיכויים שתחזור מהם בחיים הם אפסיים.
ברגע הזה קטניס מבינה שאם פרים תלך למשחקים היא תאבד אותה לתמיד.
ושהדרך היחידה להציל אותה היא להתנדב במקומה למשחקים, מה שאומר שהיא מוותרת על חייה לטובת חייה של פרים.
הקונפליקט הוא בין ערך ההישרדות לערך המשפחה- בין חייה של קטניס עצמה
לחיי אחותה.
ב) ההכרעה בספר מגיעה מיד כאשר נוצר הקונפליקט והוא לא מתמשך לאורך הספר.
פרים היא הדבר החשוב ביותר לקטניס בכל העולם, ולכן קטניס, מבלי לחשוב, מתנדבת מיד במקומה ובעצם מקריבה את חייה למען אחותה. מכך ניתן להבין שבעיניה של קטניס ערך המשפחה חשוב יותר מערך ההישרדות.
" אפי טרינקט ניגשת בחזרה אל הדוכן, מיישרת את פיסת הנייר ומקריאה את השם בקול צלול, וזאת לא אני.
השם הוא פרימרוז אוורדין. ...
"פרים!" הקריאה החנוקה נפלטת מגרוני ושרירי מתחילים להגיב שוב. "פרים!" אין צורך להידחף מבעד לקהל, הילדים האחרים נסוגים מיד ומפנים לי נטיב ישיר אל הבמה. אני מגיעה אליה בידיוק כשהיא עומדת לעלות במדרגות, בתנועה אחת של זרועי אני דוחפת אותה מאחורי.
"אני מתנדבת!" אני מתנשפת. "אני מתנדבת כמיועדת!" ".
יפה גלעד. עם זאת, בספר הזה עולות לכל אורכו דילמות כאלה, כפי שציינת בפתיחת התשובה. היית צריך להרחיב על כך יותר...
מחקהמקרה המוזר של הכלב בשעת לילה
השבמחקמשימה 3
דמות מרכזית:כריסטופר
תיאור: כריסטופר הוא בן 15. לא מוזכר דבר על מראו החיצוני והוא ניחן בכישרון מתמטי
וזיכרון יוצאים מן גדר הרגיל, הוא שם לב לפרטים הקטנים ביותר והוא אינו מבין רגשות
אנושיים וגם לא בבדיחות מפני שבמוחו יש משמעויות רבות למילים. הסיפור מתמקד בעולמו
וחשיבתו היוצאת דופן.
אופיו, התנהגותו וחשיבתו שונים משל אדם נורמלי, אפשר לראות זאת לאורך כל הספר
ואפשר להבין זאת על פי חשיבותו השונה. לאורך כל הספר כריסטופר מספר על העלילה
וברגע אחד מספר על קטעים שאין להם קשר לעלילה, מקטעים אלה אנו מבינים טוב יותר את
מחשבותיו של כריסטופר. מתחילת הסיפור מבינים שכריסטופר הוא ילד יוצא דופן עם צורת
חשיבה לא שיגרתית.
ב.מניע עיקרי: התנהגות ועולמו של הדמות לאורך כל הסיפור כפי שנאמר קודם שונה משל
הבנאדם הנורמלי, הגעתי למסקנה על פי חשיבתו התנהגותו אופיו וצורת הכתיבה שלו
שכריסטופר (הדמות הראשית) ככול הנראה לוקה בכמה תסמינים שמסבירים למה הוא שונה
ומיוחד משאר האנשים.
ככל הנראה הוא לוקה מאוטיזם בתפקוד גבוהה, גם בתסמונת אספרגר (התסמונת נזכרת
בפירוש רק בסיכום התמציתי שבגב הספר) וגם בתסמונת סוואנט.
אוטיזם בתפקוד גבוהה (''אספרגר''): ביטוי סובייקטיבי, המתאר, על פי רוב, את מצבם של
אנשים בעלי מאפיינים אוטיסטיים מסוימים, המסוגלים לתפקד בחברה, באופן כמעט נורמלי.
תסמונת אספרגר: תקשורת לא-מילולית עם הסביבה: קושי בהבנת סיטואציות חברתיות,
הבנת הבעות פנים, ביצירת מערכות יחסים אינטימיות וכיוצא בזה. בתסמונת זו יש פחות
כפתיות וחזרתיות מאשר בתסמונות אחרות אבל עדיין יש. בעלי תסמונת אספרגר יש ברוב
הפעמים יכולת טובה של הבנת הנקרא ולימוד שפות, ובעלי יכולת זיכרון טובה במיוחד.
תסמונת סוואנט: תסמונת שבה מי הלוקה בה מראה יכולות מנטליות נמוכות עד כדי נכות
וביכולות אחרות מראה כישורים מנטלים גבוהים עד כדי גאונות. לרוב הלוקים בתסמונת יש
יכולות מנטליות נרחבות, הקרויות כישורים נלווים. הם זוכרים בעל פה עובדות, מספרים, מפות
ורשימות ארוכות של תוצאות ומספרים.
אני חושב שתסמונות אלו מראות ומבטאות את כריסטופר ומסבירות את ייחודו בהיתנהגותו
ואת אישיותו.
לדעתי גם ספריו של שרלוק הולמס השפיעו על הספר הכותרת היא מציטוט של משפט
מספר של שרלוק הולמס וכריסטופר מזכיר אותו כמה וכמה פעמים בסיפור.
ג
כל הסיפור סובב על עולמו של כריסטופר(הדמות הראשית).הוא המפתח של כל העלילה
ובילעדיו לא הייתה עלילה, לא מסופר כמעט דבר (אם בכלל) שהוא לא מהרפאתקאתו או
מעולמו.כך שאפשר להגיד שהדמות היא היצירה עצמה.
איני יכול להגיד שהזדהתי או הרגשתי דחייה בגלל שהדמות שונה מאוד מהאדם הממוצע כך
שאני לא בדיוק יכול להבין אותו, או את מניעו ,אבל בחלק מהמקרים הרגשתי הזדהות
כולשהי עם מחשבותיו.
יפה, בן. עם זאת חסרה התייחסותך למניע מרכזי- הניסיון של כריסטופר לפענח תעלומות בעולמו (רצח הכלב, היעלמות האם)...
מחקעבודה בספרות
השבמחקמשימה שניה.
ספר: קירה- קירה.
בחרתי בשאלה הראשונה.
קטע ראשון:
הקטע הוא שיחה בין לין וקייטי. לין שוכבת במיטה וקייטי יושבת לידה. "קייטי?",- אמרה לין בשקט. "כן?" ,-ענתה קייטי בחזרה. "את מוכרחה לנסות להוציא ציונים יותר טובים, מבטיחה?",- אמרה לין. "בסדר", השיבה לה קייטי." את צריכה ללמוד בקולג', מבטיחה?" שאלה לין. "אני אחשוב על זה", אמרה קייטי. "מבטיחה ?",- שאלה שוב פעם לין. "כן" ,-ענתה קייטי. "תטפלי יפה באימא ובאבא ובסאמי” ,-ביקשה לין. "בסדר, אני מבטיחה",- ענתה קייטי, היא היססה לרגע ואמרה: "כשתריגיש טוב יותר,תוכלי לעזור לי לטפל בהם". "בסדר אני מבטיחה", -ענתה לה לין וצחקה חרישית.
לדעתי זה קטע חשוב כיוון שיש לנו בקטע זה רמז על המוות של לין. אפשר להבין מהבקשות שלין מבקשת שעבורה הן האחרונות ,כי לין מרגישה את סופה. לין חזתה את המוות של עצמה. הקטע הוא עוצמתי ומרגש :למרות שלין הרגישה שהיא הולכת למות ,היא לא דיברה על זה, היא ביקשה מקייטי לדאוג לעצמה ולמשפחה. בזמנה האחרון היא דאגה לאחותה ולעתיד שלה , אפשר להבחין זאת כאשר היא ביקשה מקייטי ללמוד טוב בקולג' (לין תמיד רצתה ללמוד בקולג' ,עכשיו היא חלמה שקייטי תעשה את זה עבורה). לין הייתה בסך הכל בת 15, הקטע מאפשר לנו להבין עד כמה לין הייתה בוגרת בנפשה בגילה ועד כמה היא דואגת לקייטי אפילו יותר למעצמה.
קטע זה תורם לעלילה כיוון שהוא מרמז לנו על תפנית העלילה, הוא מרמז על מוות שהולך לקרות, ועל שינוי של חייה של קייטי ושל כל חיי המשפחה. גם אפשר לראות בקטע זה שלמרות שקייטי ולין התרחקו ,הן עדיין דואגות ואהובות אחד את השנייה. המסר שעובר מהקטע הוא דאגה (טובה),אמפתיה , אהבה .בזמן הכי קשה ומפחיד עבורה לין דואגת לקייטי ,למשפחה ולעתידם, מעשה אצילי ,מעשה של נפש טהור לילדה בת 15.
קטע שני:
קייטי ומשפחתה הגיעו לקליפורניה. כשהם הלכו בפעם הראשונה לכיוון האוקיינוס השקט, העיניים של קייטי התמלאו דמעות ,היא מתארת שהרגישה חזק את המוות של לין.אף אחד לא הבין את לין כמו קייטי, עד כמה שלין השתוקקה ללכת לארוך המים. קייטי הסתירה את הדמעות מההורים שלה. אבל המים החזירו לה שימחה.ליד הים, בייחוד ליד הים קייטי יכלה לשמוע את קולה של אחותה בגלים. הם לחשו:" קירה -קירה " קייטי שמחה שהחלום של לין התגשם.
לדעתי קטע זה חשוב כיוון שהוא בעצם מראה עד כמה קייטי מתגעגעת ללין ועד כמה היא רוצה למלא את בקשתה ורצונותיה של לין. לין תמיד רצתה להיות בקליפורניה ולראות את הים. משפחתיה של לין הגשימה את חלומה של לין. קטע זה מאוד מרגש כיוון שהוא מסיים את הספר בצורה הכי יפה, בים, שם קייטי הרגישה הכי קרובה אל לין ,יכלה לשמוע את קולה אומר "קירה-קירה" .
קטע זה סוגר את העלילה, הוא נותן תחושה של סגירת מעגל :קייטי ומשפחתה נמצאים בים במקום שלין תמיד רצתה להיות. הם מגשימים את חלומה להיות ליד הים. הקטע מראה עד כמה קייטי מתגעגעת עליה ,בקול של הגלים קייטי שומעת איך לין אומרת "קירה-קירה" ,קייטי יודעת שלין לא הלכה ממנה ,לין נשארת בלבה לעד.
כתבת יפה ומרגש, אני
מחקניצן צלקה- אשמת הכוכבים
השבמחקבחרתי בשאלה מספר 1.
הקטע הראשון:
א. הקטע קורה לאחר המפגש הראשון של הייזל ואוגאסטוס בקבוצת התמיכה לחולי הסרטן. בקטע מספרים על ההתחלה של היחסים ביניהם. הקטע מתחיל בכך שאוגאסטוס בוהה בהייזל במהלך כל המפגש, ולאחר מכן הם מדברים ומחכים להורים שלהם ביחד. במהלך הזמן שבו חיכו להורים שלהם הייזל וגאס מדברים ובמקום לחזור לביתה הייזל הולכת לגאס- אשר הכירה זמן קצר. בפגישה שלהם אצלו היא מכירה לו את "מכאוב מלאכותי" וכך יחסיהם מתקרבים עוד יותר.
בחרתי בקטע זה מפני שקטע זה מקדם את העלילה, בזכותו הייזל וגאס מתחילים להתכתב ובסופו של דבר גם לטוס לאמסטרדם. בנוסף, הקטע מעורר חשיבה וכמה שאלות, לדוגמא:
האם זה מה שיקרב ביניהם? מה יש בספר שכל כך מעניין אותם? מדוע הוא דיבר אליהם כל כך?
ב. הקטע זה מקדם את התפתחות העלילה בכך שהוא בעצם מספר על ניצני היחסים בין הייזל לאוגאסטוס, הוא גורם להם להתכתב ולהתקשר אחד לשני ובכך בעצם להכיר יותר טוב אחד את השני. הוא בעצם גורם להם להבין שגם להם, נערים עם סרטן, יכולה להיות אהבה וחברות כזאת נפלאה.
הקטע השני:
א. הקטע קורה בסוף הסיפור לאחר שאוגאסטוס נפטר. בקטע מספרים על המכתב שכתב גאס לפטר, בעצם ההספד של הייזל. הייזל מגלה שאוגאסטוס השאיר לה מכתב כלשהו אך לא ידעה היכן הוא, היא חיפשה בכל מקום שבו חשבה שהוא יכול היה להיות אך לא מצאה, גם הוריו של אוגאסטוס חיפשו ולא מצאו. לבסוף שלחה מייל לעוזרת לשעבר של פטר וביקשה ממנה ללכת לחפש אצל פטר בבית ואכן היא מצאה אותו. היא שלחה אותו להייזל והייזל גילתה שגאס בעצם כתב לה הספד כי הוא ידע שהוא עומד למות. במכתב הוא כותב לפטר שיעזור לו לכתוב את ההספד בשפה יפה, ונכונה כי הוא לא יודע איך לכתוב כמו שצריך ("אני אדם טוב אבל כותב מחורבן. אתה אדם מחורבן אבל כותב טוב"). בהספד גאס מתאר כמה הייזל היא אדם טוב, את התובנות שלה ובעצם הערות איך לכתוב את ההספד שלה.
בחרתי בקטע זה כי הוא הקטע האחרון בסיפור בעצם הוא סוגר אותו, הקטע הוא קטע רומנטי וממש מרגש (כמעט עד דמעות), מבינים בקטע זה כמה האהבה שהייתה ביניהם היא אמתית.
ב. הקטע בעצם סוגר עלילה. הקטע מראה בעצם כמה גאס הכיר טוב את הייזל, כמה הוא באמת אהב אותה ודאג לה. בנוסף רואים גם כמה הייזל אהבה את גאס כי לבסוף גם כשהוא לא בחיים אז היא אומרת שהיא אוהבת אותו ושהיא עשתה את הבחירה הנכונה, בתקווה שאולי הוא שומע אותה.
כתבת יפה, ניצן, וענית היטב
מחקמשימת בחירה- הרץ במבוך
השבמחקבחרתי בשאלה מספר 1.
הקטע הראשון שבחרתי הוא הקטע בו תומס מחליט ברגע האחרון לרוץ אל תוך המבוך כדי להציל את חבריו. אני חושב שקטע זה הוא חשוב מכיוון שבו אנו לומדים על אופיו של תומס- אפילו שתומס היה בקושי שבוע במקום, הוא החליט באותו הרגע לסמוך על האינסטינקטים שלו ועל תחושת הבטן שלו, גם אם זה אומר שצריך לעבור על החוקים. תומס הוא בן אדם שלוקח סיכונים, גם אם הוא ישלם מחיר עליהם, ואני חושב שקטע זה מבליט את תכונות המנהיגות שלו. קטע זה תורם לעלילה מכיוון שלאחר שתומס מצליח לשרוד לילה במבוך, מה שעוד לא קרה, הנערים מבינים שתומס הוא לא עוד נער רגיל שבא אל הקרחת ושיש בו משהו מיוחד שיתרום להם בפתירת התעלומה- בסופו של דבר, כך היה כי תומס נהפך להיות רץ והתחיל לחקור את המבוך, ובזכותו הנערים עברו את המבחן.
הקטע השני שבחרתי הוא הקטע בו גאלי משליך סכין לעבר תומס וצ'אק מציל אותו במחיר חייו. אני חושב שקטע זה חשוב מכיוון שהוא העביר לנו כמה חזקה הייתה החברות בין תומס לצ'אק. צ'אק היה מוכן להקריב את חייו בשביל תומס כי הוא ידע שיש סיבה שהוא הגיע לקרחת, ושהוא באמת מיוחד. קטע זה תורם לעלילה בכך שהטראומה הזאת שינתה את האופי של תומס. הוא הבין כמה יקרת ערך הייתה החברות עם צ'אק, כי קשה להשיג חברות אמיתית במקום כזה. בנוסף, צ'אק בדקותיו האחרונות אמר לתומס כמה שהוא היה רוצה לפגוש את הוריו, מה שדרבן את תומס לפתור את התעלומות כדי לפגוש את הוריו של צ'אק במקומו, ולספר עליו.
יפה מאוד עידו. עם זאת, חסר מיקומם של הקטעים בעלילה.
מחקדו"ח קריאה הרץ במבוך
השבמחקחלק 2
אורי שחר
שאלה 3: אני בחרתי את תומס, הדמות המרכזית בסיפור. תומס מתואר כנער בן שש עשרה בגובה של כבערך מטר שמונים ובעל שיער חום.
תומס מתואר כנער אמיץ, חכם והרואי. וניתן לראות את כל אלה בלילה בו יצא אל המבוך על מנת להציל את אלבי ומינהו. ניתן לראות את אמיצותו בקור רוחו כנגד המאמללים, את ההרואיות שלו בכך שסיכן את חייב שלו וכמעט מת על מנת להציל את אלבי המעולף ואת חוכמתו בכך שהצליח להערים על המאמללים ולשרוד את הלילה.
המניע העיקרי של תומס בהתנהגותו הוא לעזור לחבריו לשרוד את המבוך ולצאת ממנו. אפשר לראות זאת בכך שרוב פעולותיו נעשו על מנת להגן על חבריו כמו היציאה למבוך בלילה. או על מנת לצאת מהמבוך שזו גם עזרה לחבריו בעקיפין כמו שנעקץ על ידי מאמלל על מנת לדעת איך לצאת מהמבוך.
תפקידו העיקרי של תומס בעלילה הוא לקדם אותה אל עבר יציאתם מן המבוך. הגעתו של תומס למבוך הייתה התחלת העלילה והביאה באפקט דומינו לשרשרת של אירועים שלבסוף הובילו את הנערים אל מחוץ למבוך. מבלי תומס שיתחיל את כל זה לא הייתה עלילה כלל.
הדמות של תומס עוררה בי הזדהות כפי שאני חושב שעוררה גם בהרבה אחרים. הסיבה העיקרית שאני חושב שהרבה אנשים יוכלו להזדהות עם דמותו של תומס היא שתומס מוצג כדמות ללא עבר. כאדם שלא זוכר את עברו ולא מודע אליו הוא לא חייב להיות תינוק חייזר מכוכב אחר, או יתום עם סיפור טראגי וכוחות על. הוא יכול להיות כל אחד ואחד מאיתנו שמצא את עצמו תקוע במקום זר ומוזר. אני חושב שבגלל שאין לא עבר אז כל אדם שקורא את הספר בבית יכול לחשוב שאולי הוא היה בדיוק כמוהו לפני שהתעורר במעלית ובגלל זה מאוד קל להתחבר אליו כי הוא בדיוק כמוני.
יפה מאוד אורי. הדגמת היטב את קביעותיך.
מחקיומן קריאה משימה מספר 2
השבמחקמגיש עילם רפאלי
שם הספר: מפוצלים
אני בחרתי לעשות את שאלה מספר 1
א. הקטע הראשון שבחרתי קורה בתחילת הספר וזהו היום שבו ביאטריס צריכה לבחור לאיזה פלג רוצה להצטרף אליו ולהישאר בו כל חייה. יום הבחירה הוא יום לאחר מבחן ההתאמה, מבחן ההתאמה הוא מבחן שבודק לאיזה פלג אתה הכי מתאים. ביאטריס היא מפוצלת כלומר מתאימה ליותר מפלג אחד מה שגורם לבחירה שלה להיות יותר קשה. ביאטריס בוחרת מיד אחרי אחיה, כיילב שבחר בפלג אוריינות, הפלג האויב לפלג הקרבה עצמית, הפלג של ביאטריס ומשפחתה. הבחירה של כיילב היממה את המשפחה ואת הפלג דבר שעוד יותר הפריע לביאטריס לבחור את הבחירה הנכונה. כאשר ביאטריס צריכה לבחור היא מתלבטת בין שני פלגים: אומץ לב והקרבה עצמית. היא מתלבטת ביניהם בגלל הסיבות הללו: הקרבה עצמית בשביל להישאר עם המשפחה שלה ולא לאכזב את הוריה כמו אח שלה, אומיץ לב בשביל הנשמה שלה ומה שהיא באת רוצה. ביאטריס בסוף בוחרת באומץ לב דבר שגורם לה להיות שמחה ועצובה באותו הזמן.
אני בחרתי בקטע זה מכוון שקטע זה הוא אחד מהקטעים הכי חשובים ומרכזיים בספר והם הקטעים שמאפיינים ושמשנים מקצה לקצה את העלילה ואת הדמויות.
ב. הקטע הזה מקדם את העלילה מכוון שבזכותו יש עלילה לספר. אם ביאטריס לא הייתה עוברת לפלג אומץ לב ונשארת בפלג הקרבה עצמת היא לא הייתה עוברת את כל התהליך שהיא עברה והעלילה של הספר לא הייתה מתרחשת כלל. הקטע הוא תורם להתפתחות דמותה של ביאטריס מכוון שביאטריס עברה מפלג לפלג דבר שמצריך שינוי גדול אצל האדם שעובר פלג.
א. הקטע השני שבחרתי הוא הקטע בו פור (או בשמו האמיתי טוביאס) לוקח את ביאטריס לנוף הפחד שלו. נוף הפחד הוא מבחן הפועל דרך הדמיה שבוחן אותך על ההתמודדות שלך עם הפחדים שלך. כאשר שניהם נכנסים להדמיה פור וביאטריס מוצאים את עצמם על גשר קטן בין שני בניינים, זהו הפחד של פור מפחדים, הם מבינים שהם צריכים לקפוץ וכך הם עושים. כאשר הם נוחתים הם מוצאים את עצמם בתוך קופסה שהקירות שלה נכנסים פנימה לכיוונם של פור וביאטריס, זה הפחד של פור ממקומות סגורים. אחרי שהם יוצאים מהקופסה פור צריך להרוג אישה חפה מפשע, והפחד האחרון זה הפחד של פור מאבא שלו מרכוס. כאשר פור היה צעיר אבא שלו נהג להכות אותו עם חגורה. בנוף הפחד פור וביאטריס רואים אחד עשר מרכוסים עם חגורה. הם מנסים להצליף בפור עם החגורה אך ביאטריס עוצרת אותם. כאשר שניהם יוצאים מנוף הפחד פור וביאטריס מתנשקים ונהיים חברים. אני בחרתי מרגע זה מכוון שזה רגע תפנית בעליליה שבו פור המדריך הקשוח והאכזר מראה צד חם ואוהב וגם נהיה חבר של הדמות המרכזית בספר ביאטריס.
ב. הקטע הזה תורם לעלילה מכוון שבכל סדרת הספרים ביאטריס ופור ביחד, עוזרים אחד לשני ונלחמים אחד בשביל השני ורק בזכות זה שהם ביחד שניהם חיים. קטע זה עוזר גם להתפתחות הדמויות מכוון שכאשר טריס נהיית חברה של פור השינוי שהיא עוברת נהייה גדול בהרבה מכוון שהיא גם אוהבת וגם מפחדת מפור באותו זמן.
תשובה יפה מאוד, עילם
מחקמשימת בחירה
השבמחקשאלה 1
קטע 1: הקטע שגברת דודס תוקפת את פרסי
א. הקטע נמצא בתחילת הספר, לפני שפרסי מגלה על האלים והמיתוסים. פרסי הולך לבקר במוזיאון יחד עם ילדי הפנימייה ועוד שני מורים; מר ברונר וגברת דודס. פרסי על תנאי, אם יסתבך בצרה יעיפו אותו מהפנימייה. פרסי רב עם אחת מהילדות וגברת דודס קוראת לו לשיחה, פתאום גברת דודס הופכת ליצור מכוער עם טפרים וכנפי עור גדולות, ומתקיפה את פרסי. מר ברונר זורק לפרסי עט והיא הופכת לחרב, פרסי תוקף את היצור במין אינסטינקט והיא מתפוצצת לאפר. קטע זה חשוב בעיני מכיוון שזה הרגע שבו פרסי מבין שהמיתולוגיה היוונית קיימת ואמיתית.
ב. אירוע זה מתחיל את העלילה של הספר בלי הקטע הזה לא הייתה מתפתחת עלילה מעניינת- הוא היה עובר לפנימייה אחרת וממשיך בחייו, אבל הוא מתחיל לחשוד ולהסתקרן וכך כל חייו משתנים.
קטע 2: המפגש הראשון עם ארס
א. במפגש עם ארס, פרסי, אנבת׳ וגרובר כבר באמצע מסע החיפושים שלהם אחרי הברק הראשון. בדרך לשאול, כשהם אוכלים במסעדת מזון מהיר, ארס בא אליהם ונותן להם משימה להביא לו את המגן שלו. הם משלימים את המשימה ומחזירים לארס את המגן שלו, בתמורה ארס נותן להם תיק וכסף להמשך הדרך, כשהם מגיעים לשאול הם מגלים שארס בגד בהם ובתוך התיק השתיל להם את הברק הראשון של זאוס, בכוונה להפליל אותם בגנבתו (זאוס כבר חשד בפרסי). קטע זה חשוב לדעתי מכיוון שהוא מקדם ממש את העלילה בכך שהוא מסבך את פרסי, אנבת׳ וגרובר בהמון צרות.
ב. קטע זה הוא תפנית בעלילה בכך שהם מגלים שארס בוגד באולימפוס ועובד ביחד עם עוד כמה בוגדים בשביל קרונוס. מה שמוביל למשימה שעליה מבוססת כל סדרת הספרים שהיא לעצור את קרונוס מלהשמיד את האולימפוס.
תיארת מצויין את הקטעים אך היית צריך להעמיק יותר לגבי תרומתם לעלילה, לתכנים ולהתפתחות הדמויות.
מחקמשימה שנייה
השבמחקספר: מישהו לרוץ איתו
מגישה: טל כהנא
שאלה שנבחרה: שאלה 3, דמות מרכזית בספר.
א. הספר מסופר משתי נקודות מבט שונות, זו של תמר וזו של אסף.
עם תמר היה לי קצת יותר קשה להזדהות, כיוון שלמרות מחשבותיה הנוקשות אך האנושיות, המעשים שהיא עושה הם נועזים ואמיצים וכמעט גיבוריים. לעומת תמר, אסף מצטייר כדמות אנושית יותר, שהיה לי קל יותר להזדהות איתה.
עם אסף הזדהתי כבר בעמוד הראשון בספר, מבלי שידעתי עליו דבר מלבד שהוא נגרר אחרי כלב, בעודו מנסה להתרכז במרדף, אך ללא הצלחה, כי מחשבות אישיות, שלא מקדמות אותו, תקועות בראשו והוא לא מצליח להיפטר מהן. הזדהתי איתו משום שזו סיטואציה שמוכרת לי, שאני מנסה להתאמן או ללמוד למבחן, ובמקום להתרכז אך ורק במה שאני צריכה באותו הרגע, חודרות לי לראש מחשבות לא קשורות, שתוקעות אותי ומציקות לי. כמו שקורא לאסף עם המחשבות על הוריו, על רלי ועל דפי.
אסף הוא נער בן 16, חובב אומנות הצילום, שבחופש הגדול עובד בעירייה. יש לו אחות גדולה בשם רלי ואחות קטנה בשם מוקי. לרלי יש חבר בשם צחי ובשביל המשמש לאסף אח הגדול.
מראהו של אסף אופייני לגילו: קצת גבוה מהממוצע, שרירי, עיניים חומות, תספורת בלורית, ולבוש סטנדרטי.
אסף הוא ביישן, ולכן מתקשה לפתח שיחות ולהתחיל אותן. ניתן לראות זאת בפגישתו עם תיאודורה כאשר הוא מרגיש שלא בנוח אך לאט לאט נפתח ומשתף אותה, ולמרות שהוא נתקע לפעמים הוא מופתע מעצמו שהוא מצליח לדבר בשטף כזה ולספר על עצמו.
אסף מעיד על עצמו שבתחילת הסיפור, היה עושה מה שאומרים לו בלי לחשוב על זה יותר מדי, כמעט כמו רובוט, ובמשך הסיפור הוא חושב על כל דבר שהוא עושה.
במהלך החיפוש אחר תמר, אסף נהיה נחוש, חדור מטרה, ולא מוותר לרגע, גם כשקשה וכשנראה שהמבוי סתום, והוא מוצא כיוון חדש (או שהכיוון מוצא אותו). לאור המקרים וההסתבכויות בדרך, אסף מתפקח, ושם לב לדברים הקטנים, השוליים כביכול. בזה עוזר לו תחביב הצילום משום שהוא רגיל להתייחס גם לפרטים הקטנים שבנוף או בתמונה. בניגוד לתחילת הסיפור, שאסף יוצא למסע בחוסר רצון ובלית ברירה, בהמשכו הוא נהיה הרפתקן וסקרן, וכבר רוצה לפגוש את תמר ולהבין מי היא ומה היא.
אסף מכיר אנשים חדשים שנפתחים בפניו והוא בפניהם. הוא מתבגר, וניתן לראות זאת בדרך שבה הוא לוקח דברים, ברגישות שלו בעניין רלי וצחי ובשיחה עם רועי. בזמן השיחה הקצרה עם רועי, כאשר אסף עומד על שלו בעניין רלי ומבין שרועי והוא כבר מזמן לא באמת חברים, יכולתי לראות את השינוי שעבר, את הבגרות ואת הכנות עם עצמו. לרגעים אפילו הערצתי אותו. אסף כבר פחות מפחד מהמחשבות החודרות לראשו, אלא חושב עליהן, מרגיש אותן, ומנווט אותן לפי רצונו. אם פעם המחשבות שלטו בו והפריעו לו, במהלך הסיפור הוא מתיידד איתן ויודע להביא אותן לטובתו.
בנוסף, אסף מתחיל להתאהב בתמר עוד לפני שהוא ממש מכיר אותה, ולמרות שהוא לא מזהה אותה וההיכרות ביניהם מתחילה 'ברגל שמאל', הוא מצליח להתגבר על המבוכה, לדבר איתה, ואף להישאר לעזור לה. בנוסף, נראה שהקשר ביניהם לא נגמר והם מדברים על העתיד, ובו הם מדברים על תוכניות משותפות כמו לבוא לראות הופעה של תמר ועוד.
ב. לדעתי, במשך הסיפור אסף מונע ממשאבים שונים.
בהתחלה, הוא נשלח לחיפוש מנגד רצונו, ומה שמניע אותו זה חוסר הברירה,
אך בהמשך, כשהוא מגלה על תמר פרטים שמעניינים אותו, הוא מסוקרן לפגוש אותה ולהכיר אותה ורוצה להמשיך בהרפתקה שאליה נכנס. לקראת סוף המסע, עוד לפני שפגש אותה, אסף מתחיל להתאהב בתמר, ואז הוא מונע גם מאהבה.
ג. כפי שצויין, דמותו של אסף עוררה בי הזדהות, משום שהוא אנושי ודומה לי בתחומים מסויימים. ישנן בעיות שהוא מציין שמפריעות לו באישיות שלו או בהתנהגות שלו שהיו קיימות או ישנן עדיין אצלי. נכון יהיה לומר שבמידה מסויימת למדתי מאסף דרכי התמודדות, ובעקבות רגישותו לסביבה והתייחסותו לעצמו למדתי ממנו גם דרכי התנהגות.
דמותו של אסף חשובה לעלילה משום שאם לא היה קיים, כל הסיפור לא היה קורה ולא הייתה עלילה. בנוסף, אסף מכניס לסיפור רבדים ושאלות אנושיות יותר ומאזן את דמותה של תמר. אם הדילמות והבעיות של אסף לא היו קיימות בסיפור, הסיפור היה מרגיש בדיוני יותר ולא מציאותי. בנוסף, אסף נשאר רגיש ואכפתי לצד קושי שהוא חווה, וקל להזדהות איתו, עם הדברים שקורים לו ועם דרכי ההתמודדות שלו שהן לפעמים בלהדחיק. לדעתי, חשוב שבסיפור תהיה דמות אנושית יותר, שניתן להזדהות איתה ולהרגיש שאתה עובר את המסע יחד איתה, ובספר זה אסף שימש לי כדמות זו.
מצויין טל, נהניתי לקרוא!
מחקאני שולח את זה בשם רתם קלמי.
השבמחקמשימה שנייה-
שאלה 6: השוואה בין הספר לסרט שומרת אחותי
לאחר קריאתו של הספר ראיתי את הסרט עם אחותי, שלא קראה את הספר. ההבדלים המשמעותיים בין הספר לבין הסרט התגלו לי רק לאחר שיחה מעמיקה עם אחותי על הרושם שהסרט השאיר עליה ועל המשמעות שעומדת מאחוריו.
בספר הסופרת בוחרת בעזרת העלילה והדגש אותו היא שמה על הפרטים להעלות שאלות מהותיות ומוסריות על הבחירה של ההורים ובסרט ישנה תחושה שאין דיון על כך. הספר מלא בפרטים ומפרט יותר על הדמויות. יש דמויות שלא מופיעות בסרט כלל ויש דמויות שהתפקיד שלהם הצטמצם. בסרט קייט היא הדמות הראשית והיא תופסת את רב זמן המסך כמוה גם אנה מוזכרת רבות אבל ניתן לומר שהיא הדמות המשנית, בספר הרגשתי שמצב הוא הפוך. בנוסף, האח של הבנות ג׳סי רק מוזכר ולא תופס חלק משמעותי בעלילה בזמן שבספר מספרים באופן מפורט על הקושי שלו ועל השינוי שהוא עובר לאורך אותה תקופה. ישנן דמויות נוספות שהבמאי בחר להעלים אותן לגמרי כמו לדוגמא העובדת הסוציאלית ג׳וליה שבספר היא דמות משמעותית שדרכה ניתן להבין הרבה על הבעיות הפסיכולוגיות שעוברות על המשפחה בעקבות ההחלטות שהם עשו.
השוני הגדול ביותר בין הספר לסרט הוא הסוף. בספר הסוף הוא דרמטי ומשמעותי אנה והעורך דין שלה זוכים במשפט כנגד ההורים שלה. לאחר הזכייה בנסיעה ברכב בדרך חזרה מבית המשפט הם מעורבים בתאונת דרכים ולאחר ניסיונות להצילה בבית החולים אנה מתה ומשמשת כתורמת איברים לאחותה קייט.
הסוף בספר מייצר ביקורת על המצב בו שימשה אנה מהזמן שבוא הייתה תינוקת כ״מצילה״ של אחותה ועכשיו גם במותה היא לא הצליחה להתנתק מהתפקיד הזה.
בסרט הסיפור מסופר מנקודת המבט של קייט והסיפור נגמר כאשר היא בת 21 ובריאה.
בסרט הסוף הוא שונה לחלוטין. קייט נפטרה ממחלת הסרטן. זהו סוף המציג את הסיפור התרחיש המובן מאליו ובכך הוא לא מעלה את השאלות הקשות והביקורת שעולה מהסוף המפתיע אותו כתבה הסופרת בספר המקורי.
השוואה בין העלילה בספר לזאת שבסרט. כפי שציינתי ישנו שוני רב בפרטים בין הספר לסרט אציג מספר נקודות נבחרות להשוואה בסיפור:
בספר אנה בת 13 ובסרט היא בת 11.
גם בספר וגם בסרט אנה ממשכנת את השרשרת שלה בכדי שיהיה לה כסף לעורך דין.
ומספרת איך ומדוע היא נוצרה, זאת אומרת מאיזו סיבה ולאיזו מטרה בנוסף היא מציגה את המשפחה שלה.
בסרט אנה מספרת ששרה עזבה את העבודה כדי לטפל בקייט אך בספר נכתב כי שרה עזבה את העבודה בכדי לטפל בילדים כאשר ג׳סי נולד.
בסרט שרה, האם, מקבלת את הזימון לבית המשפט כאשר היא נמצאת בבית החולים ליד מיטתה של קייט ובספר האם יחד עם אנה נמצאות בבית החולים ליד מיטתה של קייט והשריף נותן לאם את הזימון.
בסרט המשפחה מדברת יחד על רצונותיה של אנה ועל הדרישה שלה להיות האחראית על גופה. בספר נכתב כי רק זוג ההורים מנהלים שיחה על כך עם אנה.
בסרט ישנה סצנה שבה קייט בוכה שהיא מכוערת בגלל שיש לה קרחת ולאות הזדהות האם עושה קרחת ויחד כל המשפחה יוצאת לבלות. בספר העלילה מעט שונה גם האם וגם קייט מגלחות את ראשן ויחד הן יוצאות לבלות יחד מגולחות ראש.
הסוף הוא החלק השונה המשמעותי ביותר : בסרט ישנה סצנה בה אנה וקייט משוחחות ואנה מבטיחה לקייט שהיא תמות כפי שביקשה. הסרט נגמר בלוויה לקייט. לאחר מכן מציגים מה קרה למשפחה לאורך השנים: שרה חוזרת לעבודה, בריאן משנה את עבודתו ועובד עם נוער וג'סי חוזר לדרך הישר לבית הספר. לעומת זאת בספר אנה נהרגת בתאונת דרכים לאחר שזכתה במשפט על זכויותיה על גופה. היא נלקחת לבית החולים ותורמת כליה לאחותה. הסיפור מסופר על ידי קייט שהבריאה בזכות אחותה שנהרגה בתאונה, היא מורה לבלט בריאה ובת 21.
תשובה מצויינת, רותם
השבמחק